מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
הסכם מייסדים הוא חוזה בין היזמים שמסדיר, ערב הקמת החברה או בתחילת דרכה, את חלוקת המניות, התפקידים, הבשלת המניות (וסטינג), הקניין הרוחני ומנגנוני ההיפרדות. ההסכם מחייב את הצדדים שחתמו עליו. את החברה עצמה הוא מחייב רק אם החברה אישרה אותו, או אם הוראותיו עוגנו בתקנון.
מה ההבדל בין הסכם מייסדים, הסכם בעלי מניות ותקנון החברה?
הסכם מייסדים נחתם בין היזמים, לרוב לפני הקמת החברה או סמוך לה. הסכם בעלי מניות נחתם בין בעלי המניות בחברה קיימת. תקנון החברה הוא מסמך היסוד שלה, ודינו כדין חוזה בין החברה לבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם (סעיף 17(א) לחוק החברות, תשנ״ט-1999).
הסכם מייסדים נחתם בשלב הרעיון או ההקמה, ומטרתו להסדיר את חלוקת הבעלות והעבודה לפני שהחברה מתאגדת. הסכם בעלי מניות נחתם לרוב בחברה פעילה, ולעיתים קרובות בעת גיוס השקעה.
תקנון החברה מוגש לרשם החברות בעת רישום החברה, ומרשמי הרשם פתוחים לעיון הציבור (סעיפים 8 ו-43 לחוק החברות). החוק קובע מה התקנון חייב לכלול (סעיף 18), ומתיר לכלול בו נושאים נוספים (סעיף 19).
בית המשפט העליון קבע שהסכם בין בעלי מניות מחייב את הצדדים לו, אבל אינו מחייב את החברה כשהיא לא הייתה צד לו ולא אישרה אותו. במקרה כזה, בעל מניות שנפגע יכול לתבוע את שאר הצדדים להסכם בעילה חוזית (ע״א 6041/15 האמה בע״מ נ׳ מולר).
מהם הסעיפים המרכזיים שכדאי לכלול בהסכם מייסדים?
החוק אינו מחייב לכלול בהסכם מייסדים סעיפים מסוימים. ההסכם כולל בדרך כלל את חלוקת הבעלות, הגדרת התפקידים, מנגנוני קבלת החלטות, הבשלת מניות, המחאת קניין רוחני, סודיות ואי-תחרות, ומנגנוני היפרדות.
ניסוח הסכם מייסדים מחייב התייחסות לתרחישים עתידיים, כדי למנוע סכסוכים שיפגעו בפעילות החברה.
הרכיבים המרכזיים בהסכם:
- חלוקת הון המניות: אחוזי הבעלות הראשוניים של כל מייסד וסוגי המניות שיונפקו בחברה.
- הגדרת תפקידים ומחויבות: היקף המשרה, האחריות הניהולית והזמן שכל מייסד משקיע.
- קבלת החלטות וזכויות הצבעה: נושאים שדורשים רוב רגיל, לעומת נושאים שדורשים הסכמה פה אחד או רוב מיוחס בדירקטוריון ובאסיפה הכללית.
- הבשלת מניות (וסטינג): מנגנון שמתנה את הבעלות הסופית במניות בהמשך עבודה בפועל בחברה לאורך זמן.
- המחאת קניין רוחני: התחייבות מפורשת שכל קניין רוחני, פיתוח, קוד או פטנט שפיתחו המייסדים עבור המיזם שייכים לחברה.
- סודיות ואי-תחרות: איסור להתחרות בחברה ולהשתמש במידע סודי שלה, בזמן הפעילות ואחרי הפרישה.
- מנגנוני היפרדות והעברת מניות: זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה (Tag-Along) וזכות גרירה למכירה (Drag-Along).
מה זה הבשלת מניות (וסטינג) ולמה משקיעים דורשים מנגנון זה?
הבשלת מניות (וסטינג) היא מנגנון חוזי שקובע שהמייסדים מקבלים את הבעלות המלאה במניותיהם בהדרגה, לאורך תקופה מוגדרת. המנגנון מבטיח שמייסד שעוזב מוקדם לא יישאר עם נתח גדול מהחברה.
בעת הקמת חברה, המניות מוקצות בדרך כלל מתוך ציפייה שכל המייסדים יעבדו בחברה כמה שנים ויעלו את שוויה. אם אחד המייסדים עוזב אחרי כמה חודשים, בלי מנגנון הבשלה הוא יישאר עם כל חלקו במניות. מצב כזה פוגע בשותפים שנשארים ומקשה על גיוס השקעות.
נהוג לפרוס את ההבשלה על פני 3 עד 4 שנים, ולעיתים לכלול תקופת המתנה ("צוק") של שנה. בשנה הזו לא מבשילות מניות כלל, בסופה מבשיל רבע מהמניות, והיתרה מבשילה מדי חודש או מדי רבעון. אלה נוהגים מקובלים בשוק, ולא דרישה של החוק. משקיעים נוהגים לדרוש מנגנון כזה כדי לוודא שהמייסדים מחויבים לטווח הארוך.
מה קורה כשמייסד עוזב את החברה ואין הסכם מייסדים בתוקף?
בהיעדר הסכם מייסדים ומנגנון הבשלת מניות, מייסד שעוזב שומר על כל המניות שהוקצו לו. מצב כזה עלול לפגוע בשותפים שנשארים ולהקשות על גיוס השקעות.
חוק החברות, תשנ״ט-1999 אינו כולל מנגנון אוטומטי שמפקיע מניות של בעל מניות שעזב את תפקידו או הפסיק לעבוד בחברה. לכן, בלי הסכם מייסדים, המייסד שפרש נשאר הבעלים של כל המניות הרשומות על שמו.
מייסד שאינו פעיל ומחזיק נתח משמעותי יוצר קושי: השותפים הפעילים חולקים את פירות עבודתם עם בעל מניות שאינו תורם, ומשקיעים עלולים להירתע. בדרך כלל המוצא הוא משא ומתן לרכישת המניות. תביעה בשל קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות אפשרית רק אם ענייני החברה התנהלו בדרך מקפחת, ולא רק מפני שבעל מניות הפסיק לפעול.
מה קורה כשהשותפים מגיעים למבוי סתום (Deadlock) ואין מנגנון בהסכם?
מבוי סתום נוצר כשהשותפים מחזיקים בחלקים שווים ואינם מגיעים להסכמה. בהיעדר מנגנון מוסכם, אפשר לפנות לבית המשפט, שמוסמך להורות על הפרדה בין השותפים, ובמקרים מסוימים גם על פירוק החברה.
בחברות שבהן המניות מחולקות שווה בשווה, למשל 50% לכל צד, מחלוקת ניהולית או אסטרטגית עלולה לשתק את פעילות החברה ולהביא למבוי סתום בדירקטוריון ובאסיפה הכללית.
בהסכם מייסדים נהוג לכלול מנגנונים לפתרון מבוי סתום, כמו מנגנון BMBY (Buy Me Buy You, "קנה אותי או אקנה אותך"), גישור או בוררות.
בהיעדר מנגנון כזה, בעל מניות יכול לבקש מבית המשפט סעד לפי סעיף 191 לחוק החברות. בית המשפט העליון קבע שבחברה שהיא "מעין שותפות", אובדן אמון עשוי להצדיק הפרדה בין השותפים גם כשאיש מהם לא קופח, ושבית המשפט יעדיף סעד כזה על פני פירוק החברה (ע״א 8712/13 אדלר נ׳ לבנת). בית המשפט המחוזי מוסמך גם לפרק חברה כשהוא מוצא כי "מן הצדק והיושר" לעשות זאת (סעיף 342ו(3) לחוק החברות).
האם אפשר לחתום על הסכם מייסדים לאחר שהחברה כבר הוקמה?
כן. אפשר לחתום על הסכם מייסדים או על הסכם בעלי מניות בכל שלב. ההסכם מחייב את מי שחתם עליו. כדי שיחייב גם את החברה, צריך שהחברה תאשר אותו או שהוראותיו יעוגנו בתקנון.
התזמון העדיף לחתימה על הסכם מייסדים הוא לפני רישום החברה ברשם החברות, אבל יזמים רבים מקימים חברה ומגיעים להסדרים חוזיים רק בהמשך.
חברה רשאית לאשר בדיעבד פעולה שעשה יזם בשמה או במקומה לפני שהתאגדה, ואישור כזה "כמוהו כהרשאה מלכתחילה" (סעיף 12 לחוק החברות). כך גם הסכם מייסדים שנחתם לפני ההקמה יכול לחייב את החברה, אחרי שהיא אישרה אותו.
שינוי התקנון כדי להתאים אותו להסכם נעשה, ככלל, בהחלטה ברוב רגיל באסיפה הכללית, אלא אם התקנון קובע רוב אחר (סעיף 20(א) לחוק החברות). בחברה שהתאגדה לפני חוק החברות עשוי לחול רוב אחר (סעיף 24). על השינוי יש להודיע לרשם החברות בתוך 14 ימים (סעיף 21(ב)).
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
ניסוח והסדרת עקרונות יסוד
פגישת תיאום בין היזמים לקביעת חלוקת האחוזים, הגדרת התפקידים וההתחייבויות לגבי הקניין הרוחני.
קביעת מנגנוני הבשלת מניות והיפרדות
העלאת מנגנון הבשלת המניות (וסטינג), זכויות ההצבעה וזכויות הסירוב על הכתב, באופן שמגן על החברה ועל השותפים.
חתימה, אישור והתאמת התקנון
חתימה על הסכם המייסדים, אישורו בחברה ועדכון התקנון, כדי למנוע סתירות בין המסמכים.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
מה מנגנון הבשלת מניות מואצת (Accelerated Vesting)?
זה סעיף בהסכם שקובע שבאירוע מסוים, כמו מכירת החברה או פיטורי מייסד בלי עילה אחרי מיזוג, המניות שטרם הבשילו יבשילו מיד, כולן או חלקן.
האם חובה לרשום הסכם מייסדים ברשם החברות?
לא. הסכם מייסדים הוא חוזה פרטי בין השותפים, ואין חובה להגיש אותו לרשם החברות. לעומת זאת, תקנון החברה מוגש לרשם, ומרשמי הרשם פתוחים לעיון הציבור, וכך גם דיווחים נוספים כמו הדוח השנתי ופרטי הדירקטורים.
מה המשמעות של סעיף אי-תחרות בהסכם מייסדים?
סעיף אי-תחרות אוסר על מייסד להקים עסק מתחרה או לעבוד בו בזמן שהוא בחברה, ולתקופה קצובה אחרי שעזב. בית המשפט בוחן את סבירות ההגבלה בזמן ובהיקף. בין שותפים, וכשההגבלה נלווית למכירת עסק, המבחן מקל יותר מאשר ביחסי עובד ומעסיק (ע״א 3156/98 בן ישי נ׳ ויינגרטן).
מה ההבדל בין זכות Drag-Along לבין Tag-Along?
זכות הצטרפות למכירה (Tag-Along) מגנה על בעלי מניות המיעוט, ומאפשרת להם להצטרף למכירת מניות של בעל השליטה. זכות גרירה למכירה (Drag-Along) מאפשרת לרוב לחייב את המיעוט למכור את מניותיו בעסקה למכירת החברה כולה.
מקורות
- חוק החברות, תשנ״ט-1999: סעיפים 12, 17, 18, 19, 20, 21, 43, 191, 342ו
- ע״א 6041/15 האמה בע״מ נ׳ מולר (25.9.2016)
- ע״א 8712/13 אדלר נ׳ לבנת (1.9.2015)
- ע״א 3156/98 בן ישי נ׳ ויינגרטן, פ״ד נה(1) 939 (1999)
נושאים קשורים