הסכם ממון: מתי עושים, מה הוא מסדיר ואיך מאשרים אותו כחוק

מה זה הסכם ממון ומה ניתן להסדיר במסגרתו?

הסכם ממון הוא חוזה משפטי הצופה פני עתיד שמטרתו להגדיר את זכויותיהם וחובותיהם הרכושיות של בני זוג במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה. ההסכם יכול לכלול התייחסות לדירת מגורים, נכסים עסקיים, זכויות סוציאליות, חסכונות וחובות.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973 קובע כי בהיעדר הסכם מפורש, יחול על בני זוג נשואים הסדר איזון משאבים, שלפיו עם התרת הנישואין או פקיעתם עקב מות בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט הנכסים שהחוק מוציא מהאיזון (סעיפים 3 ו-5). בית המשפט העליון תיאר הסדר זה כ"שיתוף דחוי": במהלך הנישואין רכושם של בני הזוג נפרד, והאיזון נעשה לפי שווי הנכסים עם פקיעת הנישואין (ע״א 1915/91 יעקובי נ׳ יעקובי, פ״ד מט(3) 529 (1995)). עריכת הסכם ממון מעניקה לזוג את החופש החוזי להתנות על הסדר זה ולקבוע חלוקה שונה.

בהסכמי ממון, בני זוג נוהגים להסדיר מגוון רחב של סוגיות רכושיות:

• הגנה על נכסים שנצברו לפני הנישואין, כגון דירת מגורים, חסכונות או כספי ירושה.
• הסדרת הזכויות בעסק, בחברה משפחתית או במניות והייטק, תוך הפרדת הפעילות העסקית מכלל הנכסים המשותפים.
• קביעת אופן החלוקה של זכויות פנסיוניות, קופות גמל וקרנות השתלמות.
• הסדרת אחריות לחובות עסקיים או פרטיים של אחד הצדדים.

מה אי אפשר לקבוע במסגרת הסכם ממון?

אי אפשר להתנות מראש על זכויותיהם של ילדים, ובפרט על מזונות ילדים או על הסדרי אחריות הורית: הסכם בדבר מזונות של קטין אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט, והסדרי אחריות הורית ייבחנו תמיד לפי טובת הילד.

החופש החוזי בגיבוש הסכם ממון אינו בלתי מוגבל. לפי סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959, הסכם בדבר מזונות של קטין, וויתור על מזונות כאלה, אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט. בית המשפט העליון הכיר בזכותו של קטין להגיש תביעת מזונות עצמאית, כאשר עניינו לא נבחן לגופו בעת אישור ההסכם בין הוריו (בג״ץ 4407/12 פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ״ד סו(1) 369 (2013)).

נושאים שלא ניתן להגביל או לשלול מראש במסגרת הסכם ממון בין בני זוג:

זכאות של קטינים לקבלת מזונות המבטיחים את צרכיהם ומדורם.

קביעה נוקשה של הסדרי אחריות הורית או זמני שהות עתידיים, אשר ייבחנו תמיד לפי טובת הילד במועד הפרידה.

התניות הנוגדות את תקנת הציבור או הוראות חוק קוגנטיות.

כאשר בני זוג כוללים בהסכם סעיפים המקפחים את זכויות הקטינים, הערכאה השיפוטית תימנע מלאשר את אותם סעיפים. בבית המשפט לענייני משפחה, הסכם בעניינו של קטין מאושר רק לאחר שבית המשפט נוכח כי הוא לטובת הקטין (תקנה 43(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א-2020).

מה ההבדל בין הסכם ממון לפני נישואין לבין הסכם ממון לאחר נישואין?

ההבדל המרכזי טמון בזהות הגורם המוסמך: הסכם שנכרת לפני הנישואין אפשר לאמת גם בפני נוטריון, והסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם גם בידי רושם הנישואין. לאחר הנישואין נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי.

סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את הדרך למתן תוקף משפטי להסכם:

1. הסכם ממון לפני נישואין: הסכם טרום נישואין אפשר לאמת בפני נוטריון (סעיף 2(ג1)), לאמת בידי רושם הנישואין, כשההסכם נכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם (סעיף 2(ג)), או להביא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי (סעיף 2(א)).

2. הסכם ממון לאחר נישואין: משנישאו בני הזוג, אימות נוטריוני אינו אפשרי עוד. הסכם חדש, וכל שינוי של הסכם ממון, טעונים אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (סעיף 2(א)).

בית המשפט, בית הדין והנוטריון צריכים להיווכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו (סעיפים 2(ב) ו-2(ג1)).

איפה מאשרים את ההסכם ומה מעמדו של הסכם ממון שלא אושר?

הסכם ממון מאשרים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, ולפני הנישואין אפשר גם אימות בידי נוטריון או רושם נישואין. הסכם שלא אושר כחוק אינו עומד בדרישות חוק יחסי ממון, ורק במקרים חריגים, כשהצדדים נהגו לפיו, הוא עשוי לחייב אותם מכוח עקרון תום הלב.

דרישת האישור בחוק יחסי ממון היא דרישה צורנית מחייבת. מטרתה להבטיח כי בני זוג אינם חותמים על ויתורים רכושיים משמעותיים מתוך לחץ או בלי להבין את משמעותם.

אישור הסכם ממון בבית משפט כולל בדיקה של השופט או הדיין שהצדדים הבינו את ההסכם ועשו אותו מרצונם החופשי (סעיף 2(ב)). בית המשפט לענייני משפחה רשאי ליתן להסכם שאישר תוקף של פסק דין (סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995).

אם בני זוג חתמו על הסכם ממון אך נמנעו מלהביאו לאישור:

• ככלל, ההסכם אינו עומד בדרישת האישור שבחוק יחסי ממון בין בני זוג. בית המשפט העליון ציין כי השאלה אם יש תוקף להסכם ממון שלא אושר לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה.
• בית המשפט העליון הכיר בכך שבמקרים חריגים, כאשר הצדדים נהגו לפי ההסכם ואחד מהם נהנה מפירותיו לאורך זמן, ההסכם עשוי לחייב אותם מכוח עקרון תום הלב, ההשתק והמניעות. בית המשפט הדגיש שמדובר בחריג, ושדרך המלך היא אישור ההסכם כדין (בע״מ 7734/08 פלוני נ׳ פלונית, פס׳ ט״ז-י״ח (27.4.2010)).

איך מגינים בהסכם על דירה, עסק או מניות בחברה?

הגנה אפקטיבית על נכסים ספציפיים דורשת הגדרה מפורשת של הנכס כרכוש נפרד, בצד קביעת מנגנונים המונעים טענות בדבר שיתוף ספציפי או מעורבות של בן הזוג השני בהשבחת הנכס.

אחת העילות השכיחות לסכסוכים רכושיים בגירושין היא טענה ל"שיתוף ספציפי" בדירת מגורים או בעסק שנרכשו לפני הנישואין. גם כאשר נכס רשום על שם צד אחד בלבד, בן הזוג השני עשוי לטעון כי כוונת הצדדים הייתה לשתפו בנכס. כדי שטענה כזו תתקבל, עליו להוכיח "דבר מה נוסף" מעבר לעצם קיומם של חיי הנישואין (ראו מאמר חלוקת רכוש בגירושין).

כדי למנוע טענות אלו במסגרת הסכם ממון:

• מנסחים נספח נכסים מפורט המגדיר בדיוק אילו נכסים, מניות או זכויות יישארו בבעלות בלעדית.
• קובעים מנגנון המבהיר כי מגורים משותפים בדירה, שיפוץ הדירה או תשלום משכנתה חלקי לא יעניקו זכויות קנייניות לבן הזוג השני.
• לגבי עסק או חברה, מציינים כי צמיחת העסק, עליית ערך המניות או השבחת החברה במהלך החיים המשותפים אינן מהוות נכס בר איזון.

הסכם ממון ידועים בציבור: האם צריך ואיפה מאשרים אותו?

ידועים בציבור אינם כפופים לחוק יחסי ממון, אולם כדאי להם לערוך הסכם חיים משותפים כדי להסדיר מראש את מעמד הרכוש, במקום להסתמך על הלכת השיתוף שבפסיקה. את ההסכם ניתן לאשר בבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995.

בני זוג המנהלים משק בית משותף ללא נישואין (הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים) חשופים לאי ודאות משפטית. על ידועים בציבור עשויה לחול הלכת השיתוף שבפסיקה, אבל הנטל להוכיח שיתוף כבד יותר מאשר אצל בני זוג נשואים, ולגבי נכסים מסוימים נדרשת ראיה נוספת לכוונת שיתוף (ראו מאמר ידועים בציבור).

הסכם ממון ידועים בציבור (הנקרא גם הסכם חיים משותפים) מאפשר לבני הזוג להגדיר מראש:

האם קיימת הפרדה רכושית מלאה או שיתוף בחלק מהנכסים.

מה מעמד הדירה שבה מתגוררים הצדדים.

כיצד יתחלקו ההוצאות השוטפות ומה יתרחש בעת פרידה.

אישור הסכם בין ידועים בציבור בבית המשפט לענייני משפחה מאפשר ליתן להסכם תוקף של פסק דין (סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973: סעיפים 1, 2, 3, 5
• חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995: סעיף 3(ג)
• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959: סעיף 12
• תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א-2020: תקנה 43
• ע״א 1915/91 יעקובי נ׳ יעקובי, פ״ד מט(3) 529 (1995)
• בג״ץ 4407/12 פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ״ד סו(1) 369 (2013)
• בע״מ 7734/08 פלוני נ׳ פלונית (27.4.2010)
• בע״מ 1398/11 אלמונית נ׳ אלמוני (26.12.2012)
• בע״מ 300/22 פלוני נ׳ פלונית (24.2.2022)
• בע״מ 48399-09-24 פלוני נ׳ פלונית (23.3.2026)