מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף בלי להינשא, והדין הישראלי מעניק להם זכויות וחובות משפטיות שונות. הכלל: על רכושם עשויה לחול הלכת השיתוף שבפסיקה. הסייג המרכזי: חוק יחסי ממון אינו חל עליהם, והנטל להוכיח שיתוף ברכוש כבד יותר מאשר אצל בני זוג נשואים.
מה זה ידועים בציבור, ומי נחשב ידוע בציבור? האם קיים תנאי של זמן?
ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים חיי משפחה ומנהלים משק בית משותף מתוך קשר זוגי. בחוק הישראלי אין תנאי כללי של מספר שנות מגורים, והכלל המיוחס ל-7 שנים אינו דרישה משפטית.
המשפט הישראלי אינו כולל חוק יחיד ומקיף המגדיר מי הם ידועים בציבור, אלא הגדרות שונות בחוקים ספציפיים לצד פסיקה של בית המשפט העליון.
שני היסודות המרכזיים שבית המשפט העליון בחן להכרה בבני זוג כידועים בציבור הם חיי משפחה וניהול משק בית משותף (ע״א 2000/97 לינדורן נ׳ קרנית, פ״ד נה(1) 12 (1999)):
חיי משפחה: קיום יחסי אישות, אהבה, מסירות ונאמנות המאפיינים קשר זוגי ומשפחתי.
ניהול משק בית משותף: מגורים תחת קורת גג אחת (בדרך כלל) ושיתוף כלכלי בניהול משק הבית השוטף, מתוך קופה משותפת או חלוקת תפקידים.
בניגוד לתפיסה הרווחת, הכלל "ידועים בציבור 7 שנים", שנפוץ ברשת, אינו דרישה כללית בחוק. בית המשפט בוחן את טיב הקשר ונסיבותיו בכל מקרה לגופו.
ידועים בציבור תהליך: איך מוכיחים את המעמד המשפטי?
הוכחת המעמד מבוצעת באמצעות הצגת ראיות עובדתיות על מגורים משותפים, עירוב משאבים כלכליים, ומצג זוגי כלפי סביבתם החברתית והמשפחתית.
מכיוון שאין מרשם רשמי לרישום ידועים בציבור במרשם האוכלוסין, הטענה לקיומו של מעמד זה נבחנת עובדתית בעת מחלוקת משפטית או מול רשויות המדינה.
הראיות המרכזיות המשמשות להוכחת המעמד:
הסכם שכירות משותף, נסח טאבו או חשבונות מים וחשמל משותפים.
חשבון בנק משותף או כרטיסי אשראי המכוסים מאותו החשבון.
תמונות, עדויות של בני משפחה וחברים, ודיווחים לגופים רשמיים.
הצהרת ידועים בציבור או הסכם חיים משותפים שנחתם בין בני הזוג.
תעודת זוגיות או אישור מגופים אזרחיים עשויים לשמש כראיה תומכת, אולם הערכאה השיפוטית היא המכריעה בשאלת המעמד.
מהן זכויות ידועה בציבור בפרידה ואיך מחלקים את הרכוש?
על רכוש של ידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון, אלא הלכת השיתוף שבפסיקה. לפיה, נכסים המשמשים את בני הזוג בחיי היום-יום או שנרכשו במשותף עשויים להיחשב משותפים, ולגבי נכסים אחרים נדרשת ראיה נוספת לכוונת שיתוף.
להבדיל מזוגות נשואים שעליהם חל הסדר איזון המשאבים שבחוק, על ידועים בציבור עשויה לחול הלכת השיתוף, בתנאי שהתקיימו אורח חיים תקין ומאמץ משותף. הנטל על ידוע בציבור הטוען לשיתוף כבד יותר מן הנטל על בן זוג נשוי: חזקת השיתוף מעידה, במקרה הרגיל, רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחייהם היום-יומיים או שנרכשו במשותף, ולגבי נכסים אחרים של מי מהם, לרבות נכסים עסקיים, נדרשת ראיה נוספת לכוונת שיתוף בנכס המסוים (ע״א 4385/91 סלם נ׳ כרמי, פ״ד נא(1) 337 (1997)). משמעות הדבר היא כי עצם החיים המשותפים אינו מוביל אוטומטית לחלוקה של מחצה על מחצה בכלל הנכסים.
אופן חלוקת הרכוש בעת פרידה:
- נכסים שנמצאו משותפים לפי הלכת השיתוף מתחלקים בחלקים שווים (בע״מ 1983/23 פלוני נ׳ פלונית (10.8.2023)).
- דירת המגורים נחשבת "גולת הכותרת" של השיתוף, ולכן נדרש לגביה רף ראייתי נמוך יחסית, גם אם הייתה של אחד מבני הזוג לפני תחילת הקשר (בע״מ 1983/23). עדיין יש להוכיח את התנאים לתחולת הלכת השיתוף.
- זכויות סוציאליות ועסקים שנצברו על שם צד אחד יחולקו רק אם הוכחה כוונת שיתוף בהם.
האם קיימת חובת מזונות בין ידועים בציבור?
ככלל, אין בחוק חובת מזונות בין ידועים בציבור לאחר פרידה, אולם בית המשפט העליון הכיר בכך שבנסיבות מתאימות אפשר לחייב במזונות משקמים לתקופה מסוימת, על בסיס דיני החוזים ועקרון תום הלב.
הדין האישי והחוקי המטיל חובת מזונות אישה במהלך הנישואין אינו חל במישרין על בני זוג שלא נישאו.
עם זאת, בית המשפט העליון הכיר בכך שחובת מזונות בין ידועים בציבור יכולה לנבוע מהסכם מפורש או משתמע ומעקרון תום הלב, ושבנסיבות מתאימות אפשר לפסוק מזונות משקמים לאחר הפירוד (רע״א 8256/99 פלונית נ׳ פלוני, פ״ד נח(2) 213 (2003); בע״מ 4751/12 אלמוני נ׳ אלמונית (29.8.2013)):
למשל, כאשר בן זוג אחד היה תלוי כלכלית בבן הזוג השני.
המזונות המשקמים נועדו לאפשר לבן הזוג התלוי פרק זמן סביר להסתגל למצב החדש ולרכוש עצמאות כלכלית.
תשלום המזונות מוגבל בדרך כלל בזמן ואינו מהווה קצבה קבועה לכל החיים.
חובת המזונות לילדים חלה באותה מידה, בין שההורים נשואים ובין שלא.
מה ההבדל בין ידועים בציבור לנשואים ומהם ידועים בציבור חסרונות?
ההבדלים המרכזיים הם בנטל ההוכחה הנדרש להכרה בזכויות הרכושיות ובצורך להוכיח את המעמד מול גורמים שלישיים. מנגד, פרידה של ידועים בציבור אינה מחייבת הליך גירושין.
מערכת היחסים של ידועים בציבור מעניקה גמישות, אך כרוכה בחסרונות וסיכונים משפטיים:
חסרונות מרכזיים במעמד ידועים בציבור:
- חוסר ודאות רכושי: בעת פרידה, נדרש להוכיח בראיות שיתוף בנכסים שאינם משמשים את חיי היום-יום או שלא נרכשו במשותף.
- נטל הוכחת המעמד: צורך להוכיח מחדש את עצם המעמד מול מוסדות, בנקים ורשויות המס.
- זכויות ירושה: סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965 ("מעין צוואה") רואה את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים, בכפוף לתנאי הסעיף ובהיעדר הוראה אחרת בצוואה. היעדר צוואה עלול להוביל לסכסוכים מורכבים מול יורשים אחרים (להרחבה ראו מאמר ירושה על פי דין).
הסכם חיים משותפים: למה הוא נחוץ ואיך מנסחים אותו?
הסכם חיים משותפים (הסכם ממון בין ידועים בציבור) מאפשר להגדיר מראש הפרדה רכושית או שיתוף מבוקר, ולמנוע סכסוכים משפטיים בעת פרידה.
עריכת הסכם חיים משותפים היא כלי משפטי להסדרה מראש של מערכת היחסים הרכושית והאישית של בני זוג שאינם נשואים.
הסכם חיים משותפים מאפשר לבני הזוג:
לקבוע מפורשות האם חלה הפרדה רכושית מלאה או שיתוף בנכסים מסוימים.
להסדיר את מעמד דירת המגורים ואת אופן פינויה או חלוקתה בעת פרידה.
לקבוע הסדרים לגבי תמיכה כלכלית זמנית בעת סיום הקשר.
את ההסכם כדאי לאשר בבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995, המסמיך את בית המשפט ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
גיבוש הסכם חיים משותפים מפורט
הסדרת מעמד הנכסים, הדירה והזכויות העתידיות במסמך משפטי מחייב בטרם יצירת שיתוף כלכלי.
איסוף ראיות עובדתיות
שמירת תיעוד על עירוב משאבים, הסכמי שכירות וחשבונות בנק, לצורך הוכחת המעמד במקרה הצורך.
עריכת צוואה
קביעה מפורשת של מה שיקבל בן הזוג, בלי להסתמך רק על סעיף 55 לחוק הירושה. מי ששוקלים צוואה הדדית צריכים לדעת שלא נמצאה הכרעה של בית המשפט העליון בשאלה אם סעיף 8א לחוק הירושה חל על ידועים בציבור (ראו מאמר צוואה הדדית).
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
האם ידועים בציבור חייבים לחיות תחת קורת גג אחת?
ככלל, מגורים משותפים הם אינדיקציה מרכזית לניהול משק בית משותף, ובית המשפט בוחן את טיב הקשר ונסיבותיו בכל מקרה לגופו.
מה קורה לדירה שנרכשה על ידי צד אחד לפני תחילת הקשר?
הדירה רשומה על שם הצד שרכש אותה. בן הזוג השני יכול לטעון שהיא משותפת מכוח הלכת השיתוף, למשל בשל השתתפות משמעותית בתשלומי המשכנתה או בשיפוץ מקיף. כשמדובר בדירת המגורים, בית המשפט העליון קבע שנדרש רף ראייתי נמוך יחסית, גם אם הדירה הייתה של אחד מבני הזוג לפני תחילת הקשר (בע״מ 1983/23 פלוני נ׳ פלונית (10.8.2023)).
איפה מאשרים הסכם חיים משותפים של ידועים בציבור?
כדי ליתן להסכם חיים משותפים תוקף של פסק דין, מאשרים אותו בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה). אימות בידי נוטריון קבוע בחוק יחסי ממון רק להסכם ממון שנכרת לפני הנישואין (סעיף 2(ג1)), ואינו מקנה להסכם תוקף של פסק דין.
האם בן הזוג שנשאר בחיים זכאי לפיצויי פיטורים או לזכויות פנסיה כשידוע בציבור נפטר?
לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963, כשעובד נפטר, המעסיק משלם פיצויים לשאיריו, ובהם בן הזוג בשעת הפטירה, "לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו". הזכאות לקצבת שאירים מקרן פנסיה נקבעת לפי תקנון הקרן, וכדאי לבדוק בו את התנאים ואת דרך הוכחת המעמד.
מה קורה מבחינה משפטית כשידועים בציבור נפרדים?
אין צורך בהליך גט דתי. הפרידה נעשית בפירוד בפועל, חלוקת הרכוש נעשית לפי ההסכם ביניהם או לפי הלכת השיתוף, וענייני הילדים (מזונות וזמני שהות) מוסדרים בהסכמה או בבית המשפט לענייני משפחה.
מקורות
- חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995: סעיף 3(ג)
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965: סעיפים 8א, 55
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג-1973: סעיפים 2(ג1), 14
- חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963: סעיף 5
- ע״א 2000/97 לינדורן נ׳ קרנית, פ״ד נה(1) 12 (1999)
- ע״א 4385/91 סלם נ׳ כרמי, פ״ד נא(1) 337 (1997)
- רע״א 8256/99 פלונית נ׳ פלוני, פ״ד נח(2) 213 (2003)
- בע״מ 4751/12 אלמוני נ׳ אלמונית (29.8.2013)
- בע״מ 1983/23 פלוני נ׳ פלונית (10.8.2023)