מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
ירושה על פי דין, או ירושה ללא צוואה, היא מנגנון חלוקת העיזבון המעוגן בפרק השני לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, החל כאשר נפטר לא הותיר אחריו צוואה בת-תוקף, או במידה שצוואתו אינה חלה על העיזבון. הכלל: העיזבון מחולק בין בן הזוג לבין קרובי המנוח לפי סדר קדימות. הסייג המרכזי: בן הזוג נוטל גם את מיטלטלי משק הבית המשותף, כולל מכונית הנוסעים.
כיצד מחולק העיזבון לפי ירושה על פי דין ומי הם היורשים?
חוק הירושה מגדיר את היורשים על פי דין: בן הזוג של המנוח בעת פטירתו, וכן ילדי המנוח, הוריו, אחיו וסביו לפי סדר קדימות הקבוע בחוק (סעיפים 10-13).
לפי דיני ירושה בישראל, כאשר אדם נפטר מבלי שערך צוואה, חוק הירושה, תשכ״ה-1965 קובע מי הם הזכאים לקבל את נכסיו. סעיף 10 לחוק קובע כי היורשים על פי דין הם בן הזוג וקרובי המנוח.
הקרובים מחולקים לשלוש פרשות (מעגלי קרבה) לפי סדר קדימות (סעיף 12):
פרשה ראשונה: ילדי המנוח וצאצאיהם (נכדים).
פרשה שנייה: הורי המנוח וצאצאיהם (אחים ואחיות של המנוח).
פרשה שלישית: הורי-הוריו של המנוח (סבים וסבתות) וצאצאיהם (דודים).
קיומו של יורש בפרשה קודמת מוציא את היורשים בפרשה הבאה מתמונת הירושה.
מהו חלקו של בן הזוג בירושה על פי דין?
בן הזוג מקבל את המיטלטלין, כולל מכונית הנוסעים, השייכים למשק הבית המשותף. משאר העיזבון: חצי כאשר המנוח הותיר ילדים או צאצאיהם או הורים, ושני שלישים כאשר הותיר רק אחים או צאצאיהם או סבים.
סעיף 11 לחוק הירושה קובע את זכויותיו של בן הזוג שנפטר עליו בן זוגו:
זכויות מוקדמות: בן הזוג נוטל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית הנוסעים, לפי המקובל ולפי הנסיבות.
חלוקת שאר העיזבון:
אם המנוח הותיר ילדים (או צאצאיהם) או הורים: בן הזוג מקבל מחצית (1/2) משאר העיזבון. המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים, ואם אין ילדים, בין ההורים.
אם המנוח הותיר אחים, אחיינים או סבים (ולא הותיר ילדים או הורים): בן הזוג מקבל שני שלישים (2/3) משאר העיזבון, והיתרה מחולקת בין האחים או הסבים.
דירת המגורים: אם המנוח הותיר אחים או סבים (ולא ילדים או הורים), ובן הזוג היה נשוי לו שלוש שנים או יותר ערב מותו וגר עמו אותה שעה בדירה שבעיזבון - בן הזוג נוטל את כל חלקו של המנוח בדירת המגורים, בנוסף ל-2/3 מהנותר משאר העיזבון.
אם המנוח לא הותיר אף קרוב מהמנויים בסעיף, בן הזוג יורש את העיזבון כולו (סעיף 11(ב)).
ידועה בציבור - ירושה על פי דין: האם ידועים בציבור זכאים לרשת?
כן. סעיף 55 לחוק הירושה ("מעין צוואה") רואה את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים, בכפוף לתנאי הסעיף ובהיעדר הוראה אחרת בצוואה.
סעיף 55 לחוק הירושה חל על "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ובלבד שבשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. בית המשפט המחוזי בנצרת ובית המשפט לענייני משפחה בחיפה החילו את הסעיף גם על בני זוג מאותו המין. זו אינה הלכה של בית המשפט העליון.
כדי לממש זכאות זו בהיעדר צוואה, על הידוע בציבור להוכיח, בבקשה לצו ירושה, את התקיימות התנאים של חיי משפחה ומשק בית משותף במועד הפטירה. אין צורך להוכיח שהמנוח התכוון להוריש לו (ע״א 1717/98 בלאו נ׳ פוזש).
זכאות הידוע בציבור זהה לחלקו של בן זוג נשוי, ובית המשפט העליון קבע שהיא כוללת גם את הזכות לדירת המגורים לפי סעיף 11(א)(2) (ע״א 714/88 שנצר נ׳ ריבלין). אולם בהיעדר צוואה מפורשת, סכסוכים בין הידוע בציבור לבין ילדי המנוח מנישואים קודמים הם שכיחים ומורכבים.
ירושה על פי דין אחים והורים: כיצד מחולקת ירושה של רווק ללא ילדים שנפטר ללא צוואה?
אם המנוח היה רווק, ללא בן זוג וללא ילדים, העיזבון עובר להוריו בחלקים שווים. אם ההורים נפטרו, העיזבון מחולק בין אחיו ואחיותיו.
בהיעדר בן זוג וילדים (הפרשה הראשונה), הירושה עולה לפרשה השנייה - הורי המנוח.
אם שני ההורים בחיים, העיזבון מתחלק ביניהם חצי-חצי (סעיף 13). אם אחד ההורים נפטר, חלקו עובר לצאצאיו, כלומר לאחיו ולאחיותיו של המנוח מאותו הורה (סעיף 14(א)).
במידה ואין אחים, הירושה עולה לפרשה השלישית - הסבים והסבתות של המנוח וצאצאיהם (דודים). בהיעדר בן זוג וקרובי משפחה כלל לפי המעגלים בחוק, המדינה יורשת כיורשת על פי דין, לפי סעיף 17 לחוק הירושה.
מה קורה כאשר אחד היורשים נפטר לפני המנוח?
לפי סעיף 14 לחוק הירושה, אם ילדו או אחיו של המנוח נפטר לפני המנוח, חלקו בירושה עובר לילדיו (נכדיו או אחייניו של המנוח), והם חולקים בו בשווה.
עקרון ה"חליפות" הקבוע בסעיף 14 לחוק הירושה קובע כי ילדיו של יורש שנפטר לפני המנוח נכנסים בנעליו ונוטלים את החלק שהיה מגיע להוריו.
מנגנון זה חל בתוך כל אחת מפרשות הירושה. כך למשל, אם למנוח, שלא הותיר בן זוג, היו שני ילדים, ואחד הילדים נפטר לפניו והותיר שני נכדים, מחצית העיזבון תעבור לילד החי, והמחצית השנייה תתחלק שווה בשווה בין שני הנכדים.
סעיף 14 קובע חריג: החליפות אינה חלה כאשר המוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים, או אחד מאלה. בנוסף, הסעיף חל על קרובי המוריש בלבד, ולכן אם בן הזוג של המנוח נפטר לפניו, צאצאיו של בן הזוג שאינם צאצאי המנוח אינם יורשים את המנוח.
מה ההבדל בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה?
ירושה על פי דין היא ברירת המחדל הקבועה בחוק המשקפת חלוקה שוויונית נוסחתית, בעוד צוואה מאפשרת למוריש לקבוע חלוקה אישית השונה מהוראות החוק.
ירושה על פי דין אינה מתחשבת ביחסים האישיים, בצרכים מיוחדים של יורש מסוים, או ברצונו הלא-מתועד של הנפטר. היא מופעלת בצורה מכנית לפי נוסחאות החוק.
לעומת זאת, הירושה על פי צוואה גוברת על ירושה על פי דין. באמצעות צוואה, אדם יכול לנשל יורשים חוקיים, להעניק חלקים בלתי שווים, לצוות נכסים לטובת גורמים מחוץ למשפחה, או להגדיר תנאים לקבלת הירושה.
בנוסף, יורש על פי דין שקיבל את חלקו בדירת מגורים יחד עם יורשים אחרים עלול למצוא את עצמו בשותפות כפויה, הדורשת הליכי פירוק שיתוף במקרקעין.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
בירור זהות היורשים על פי דין ורכיבי העיזבון
ריכוז תעודות הזהות והרישום האזרחי של קרובי המשפחה לצורך ביסוס עץ המשפחה המשפטי.
הגשת בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה
הגשת הבקשה הרשמית בהיעדר צוואה לצורך קבלת הצו המשפטי המצהיר על היורשים.
בחינת ניסוח הסכם חלוקת עיזבון
התייעצות עם עורך דין לפני חלוקת הנכסים בפועל כדי לחלק את העיזבון בהסכמה ולמנוע שותפויות מורכבות במקרקעין.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
האם גרוש או גרושה זכאים לרשת לפי ירושה על פי דין?
לא. סעיף 10(1) לחוק הירושה מקנה זכאות למי שהיה בן זוגו של המנוח בעת פטירתו. אם הנישואין הסתיימו בגירושין לפני הפטירה, הגרוש או הגרושה אינם יורשים על פי דין.
מהו חלקו של בן הזוג כאשר המנוח הותיר ילדים וגם הורים?
קיומם של ילדים (הפרשה הראשונה) מקנה לבן הזוג מחצית (1/2) מהעיזבון. המחצית השנייה מחולקת כולה בין הילדים. הורי המנוח (הפרשה השנייה) אינם מקבלים דבר כאשר ישנם ילדים.
האם המדינה יכולה לרשת אדם שנפטר ללא צוואה?
כן. לפי סעיף 17 לחוק הירושה, אם אדם נפטר ללא צוואה ולא נמצאו לו בן זוג או יורשים על פי דין באף אחת משלוש הפרשות, המדינה יורשת אותו כיורשת על פי דין, ומה שירשה משמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.
האם יורש רשאי לוותר על חלקו בירושה על פי דין?
כן. לפי סעיף 6 לחוק הירושה, כל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם העניין הועבר אליו. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. הסתלקות שאינה לטובת אחד מאלה מגדילה את חלקם של שאר היורשים (סעיף 15). סעיף 6א לחוק מרחיב זאת, בנסיבות מיוחדות, לגבי מי שנפטר במלחמת חרבות ברזל.
מקורות
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965: סעיפים 2, 6, 6א, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 17, 55
- ע״א 714/88 שנצר נ׳ ריבלין, פ״ד מה(2) 89 (1991)
- ע״א 1717/98 בלאו נ׳ פוזש, פ״ד נד(4) 376 (2000)
- ע״א (מחוזי נצרת) 3245/03 ירושת המנוח ש.ר. ז״ל נ׳ היועץ המשפטי לממשלה (11.11.2004)