משמורת משותפת: אחריות הורית, זמני שהות ותנאי קביעה

מה זה משמורת משותפת ומה ההבדל בין משמורת, אחריות הורית וזמני שהות?

משמורת היא המונח המסורתי לבית העיקרי של הקטין. כיום נוטה הפסיקה להשתמש במונחים "אחריות הורית" ו"זמני שהות", שמתארים את חלוקת הזמנים בפועל.

בעבר נהוג היה להגדיר הורה אחד כ"משמורן" והורה שני כבעל "הסדרי ראייה". כיום נוטים להחליף את המונחים הישנים בשפה של הורות משותפת:

אפוטרופסות טבעית: לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והאפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו, וכן לשמור על נכסיו.

אחריות הורית: בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, שני ההורים חייבים לפעול תוך הסכמה (סעיף 18(א)), לרבות בהחלטות מהותיות בחיי הקטין, כגון מוסדות חינוך, טיפולים רפואיים ומעבר דירה.

זמני שהות (הסדרי ראייה): החלוקה המעשית של הימים והלינות שבהם שוהה הקטין בביתו של כל אחד מההורים, במהלך השבוע, בסופי השבוע ובחגים.

משמורת משותפת משמעותה, בדרך כלל, חלוקת זמני שהות שווים (כגון 7 לינות מתוך 14 לכל הורה) או כמעט שווים.

מהם התנאים שבית המשפט בוחן לצורך קביעת משמורת משותפת?

השיקול העליון הוא טובת הילד. לצידו בית המשפט בוחן, בין היתר, את המסוגלות ההורית, את יכולת ההורים לשתף פעולה, ואת המרחק בין בתי ההורים.

החלטה על משמורת משותפת אינה פרס להורים. היא נבחנת מנקודת המבט של טובת הקטין.

בתביעת משמורת ילדים, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפי העניין, בוחן בין היתר:

• מסוגלות הורית: יכולתו של כל הורה לספק את הצרכים הפיזיים, הרגשיים וההתפתחותיים של הילד.
• תקשורת הורית מכבדת: יכולת ההורים לשתף פעולה בהחלטות שוטפות ולהפריד בין הסכסוך הזוגי לבין ההורות.
• קרבה גיאוגרפית: מגורים במרחק סביר, שמאפשר הגעה סדירה לאותם מוסדות חינוך וחוגים.
• תפיסת הילד ורצונו: לפי גילו ובשלותו. ילד שגילו שש שנים לפחות יישמע, לפני השופט או לפני עובד יחידת הסיוע, אלא אם בית המשפט החליט אחרת מנימוקים מיוחדים (תקנות 49 ו-51 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א-2020).

מהו מעמד חזקת הגיל הרך כיום בדין הישראלי?

חזקת הגיל הרך בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובעת כי בהיעדר הסכם, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. החזקה עדיין בתוקף, ובית המשפט מכריע לפי טובת הילד.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שבהיעדר הסכם בין ההורים, בית המשפט קובע את העניינים "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

• החזקה ניתנת לסתירה: החוק עצמו מאפשר לסטות ממנה כשיש סיבות מיוחדות.
• ועדת שניט המליצה לבטל את החזקה, ומשרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בעניין (תזכיר חוק הורים וילדיהם, התשע״ב-2012). ההמלצה לא אומצה בחקיקה, והחזקה עומדת בעינה.

מהו תפקיד העובד הסוציאלי, תסקיר הסעד והערכת מסוגלות הורית?

בית המשפט נעזר בתסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, או בחוות דעת של גורם מקצועי שמינה, כדי להעריך את המסוגלות ההורית ולגבש המלצות לזמני שהות.

כשההורים אינם מגיעים להסכמה על זמני השהות, בית המשפט רשאי לצוות על עובד סוציאלי לעניין סדרי דין לחקור בעניין הקטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב (סעיף 2 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו-1955):

העובד הסוציאלי נפגש עם ההורים ועם הקטינים, ואוסף מידע רלוונטי, כגון ממוסדות החינוך.

התסקיר נמסר לבעלי הדין, והם רשאים לטעון לגבי האמור בו (סעיף 4 לחוק הסעד).

במקרים מורכבים, בית המשפט רשאי למנות גורם מקצועי מטעמו (כגון פסיכולוג קליני) להערכת המסוגלות ההורית.

בית המשפט נותן משקל רב להמלצות הגורמים המקצועיים שמינה, ונוטה לאמץ את ממצאיהם, אך ההכרעה שלו, והוא רשאי לסטות מהן כשיש ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת.

האם משמורת משותפת משפיעה על חישוב המזונות?

כן. לפי הלכת בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, בין הורים יהודים, בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות ילדיהם באופן שווה מדין צדקה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, בשים לב לחלוקת זמני השהות.

הקשר בין זמני השהות לבין המזונות הדוק:

• לפי הלכת בע״מ 919/15, בין הורים יהודים, בגילאי 6 עד 15 החובה חלה על שני ההורים באופן שווה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות ולפי חלוקת זמני השהות בפועל.
• בחלוקה מובאות בחשבון גם ההוצאות הישירות שכל הורה מוציא על הילדים בזמן שהם שוהים אצלו. לכן, ככל שהילדים שוהים יותר אצל הורה מסוים, ההוצאות הישירות שלו גדלות, ועשוי לפחות הסכום שעליו להעביר להורה השני, אם בכלל.
• להרחבה על מנגנון החישוב והפסיקה ראו מאמר מזונות ילדים.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962, סעיפים 14, 15, 18, 24, 25
• חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו-1955, סעיפים 2, 4
• תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א-2020, תקנות 49, 51
• פקודת בזיון בית המשפט, סעיף 6
• בע״מ 919/15 פלוני נ׳ פלונית (בית המשפט העליון, 19.7.2017)
• בע״מ 10060/07 פלונית נ׳ פלוני (בית המשפט העליון, 2.10.2008)