מזונות ילדים: חישוב, רכיבים והשפעת משמורת משותפת

מה זה מזונות ומה ההבדל בין מזונות ילדים למזונות אישה?

מזונות הם תשלום תקופתי לכיסוי צורכי מחיה. מזונות ילדים נועדו לצורכי הקטינים, ונקבעים לפי הדין האישי של ההורים. מזונות אישה הם חובה של בעל כלפי אשתו לפי הדין העברי, בין בני זוג יהודים, והיא חלה במהלך הנישואין, ככלל עד מתן הגט.

מערכת המזונות במשפט הישראלי מבחינה בין שני מסלולים עיקריים:

• מזונות ילדים: תשלום שנועד לספק את צורכי הקטינים (מדור, אחזקת מדור, מזון, ביגוד, חינוך וצרכים רפואיים). לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959 (להלן: חוק המזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו. מי שאינו חייב לפי הדין האישי, או שאין עליו דין אישי, חייב לפי החוק עצמו, ואז שני ההורים חייבים לפי שיעור יחסי להכנסותיהם (סעיפים 3(ב) ו-3א). הסכם בין ההורים על מזונות קטין, או ויתור עליהם, אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר בבית המשפט (סעיף 12(א)).
• מזונות אישה: לפי הדין העברי, החל בין בני זוג יהודים (סעיף 2(א) לחוק המזונות), הבעל חייב לזון את אשתו בתקופת הנישואין, לפי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו". החובה פוקעת, ככלל, עם מתן הגט, ובנסיבות מסוימות שהדין האישי מכיר בהן.

איך בית המשפט קובע את סכום תביעת מזונות?

בית המשפט קובע את המזונות לפי צורכי הקטינים, ההכרחיים ושאינם הכרחיים, לפי הכנסותיהם ויכולתם הכלכלית של שני ההורים, ולפי חלוקת זמני השהות בפועל.

קביעת סכום המזונות אינה נעשית לפי נוסחה קשיחה בחוק, אלא לפי שקלול של נתונים עובדתיים וכלכליים:

צורכי הילדים: הבחנה בין צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד, הנעלה) לבין צרכים שאינם הכרחיים, מזונות "מדין צדקה" (חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות ובילויים), לצד רכיב המדור ואחזקתו.

הכנסות ההורים: הכנסות מכל המקורות (שכר עבודה, תשואות, עסקים), ולעיתים גם כושר ההשתכרות של כל הורה.

זמני שהות: היקף הלינות והשהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים במהלך השבוע ובסופי השבוע.

אין סכום קבוע או טבלה. כל מקרה נבחן לפי נתוניו.

מה השתנה בפסיקה לגבי משמורת משותפת מזונות?

לפי הלכת בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, בין הורים יהודים, בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות ילדיהם באופן שווה מדין צדקה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, בשים לב לחלוקת זמני השהות.

הלכת בע״מ 919/15 שינתה את חלוקת נטל המזונות בין הורים יהודים המקיימים משמורת משותפת על ילדיהם בגילאי 6 עד 15. הדין העברי מבחין בין שלוש קבוצות גיל:

• מגיל 0 עד 6: לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקה, בין הורים יהודים, האב חייב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו, וזו "חובה מוחלטת", ללא קשר למצבו הכלכלי ולחלוקת זמני השהות. מעבר לצרכים ההכרחיים, שני ההורים עשויים לחוב מדין צדקה, לפי הכנסותיהם.
• מגיל 6 עד 15: בית המשפט העליון קבע כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות שכר עבודה, בשים לב לחלוקת זמני השהות בפועל ולמכלול נסיבות המקרה. במשמורת משותפת, כשההורים שקולים מבחינה כלכלית, ייתכן שכל הורה יישא במזונות הילדים בזמן שהם אצלו. אין בכך פטור אוטומטי: כשיש פער כלכלי ממשי, ייתכן שהורה אחד ימשיך לשלם מזונות להורה השני.
• מגיל 15 עד 18: החובה היא מדין צדקה בלבד, ולכן היא חלה במידה שווה על שני ההורים, והחלוקה ביניהם נעשית לפי הכנסותיהם.

עד איזה גיל משלמים מזונות ומה קורה בתקופת השירות הצבאי?

מזונות מלאים משולמים, ככלל, עד גיל 18, ואם הילד עדיין לומד בבית הספר, עד סיום הלימודים. בתקופת שירות צבאי או לאומי, ההנחה היא שהמזונות פוחתים לשליש מהסכום ששולם קודם, והנחה זו ניתנת לסתירה.

מזונות אחרי גיל 18 נשענים על סעיפים 4 ו-5 לחוק המזונות, שמטילים על הורה חובת מזונות כלפי ילדיו הבגירים בתנאים מסוימים, ועל הפסיקה:

• עד גיל 18 (ואם הילד עדיין לומד בבית הספר, עד סיום הלימודים): מזונות מלאים לפי פסק הדין או ההסכם.
• תקופת שירות חובה בצבא או שירות לאומי: בית המשפט העליון קבע הנחה עובדתית שלפיה תמיכת ההורים בילד החייל פוחתת לשליש מהסכום ששולם לפני השירות. אפשר לסתור את ההנחה בראיות, לשני הכיוונים. אותה הנחה חלה, ככלל, גם בתקופה שבין סיום הלימודים לגיוס.
• לאחר השחרור: חובת מזונות כלפי ילד בגיר נבחנת לפי התנאים שבסעיף 5 לחוק המזונות (יכולת ההורה, וחוסר יכולת של הילד לספק את צרכיו), אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בפסק הדין.

מהם מזונות זמניים ואיך מנהלים הליך קביעה?

מזונות זמניים הם סכום שבית המשפט או בית הדין פוסק בשלב מוקדם של ההליך, כדי להבטיח את מחיית הילדים עד למתן פסק דין סופי.

הליך משפטי בגירושין עשוי להימשך חודשים ארוכים. כדי למנוע מצב שבו קטינים נותרים ללא מענה כלכלי שוטף:

• עם הגשת תביעת מזונות, אפשר להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים.
• בית המשפט או בית הדין פוסק סכום ראשוני על בסיס נתונים לכאוריים והרצאת פרטים.
• פסק הדין הסופי עשוי לאשר, להפחית או להגדיל את הסכום הזמני.

איך מבצעים הפחתת מזונות או הגדלת מזונות?

שינוי סכום מזונות שנקבע בפסק דין או בהסכם מאושר מחייב הוכחת שינוי נסיבות מהותי שחל לאחר מתן פסק הדין או אישור ההסכם.

פסק דין למזונות אינו סופי לחלוטין, ואפשר לפתוח אותו מחדש רק כשחל שינוי נסיבות מהותי.

כדי לזכות בתביעה של הפחתת מזונות או הגדלת מזונות:

• שינוי נסיבות מהותי: הנושאים שבהם נבחן לרוב שינוי נסיבות הם השתכרות ההורים ומצבם הכלכלי, מצבם הבריאותי והמשפחתי (למשל הולדת ילדים נוספים), צורכי הקטינים, ושינוי במשמורת או בהסדרי השהות.
• השוואה למצב הקודם: בית המשפט משווה בין המצב שהיה בעת מתן פסק הדין או אישור ההסכם לבין המצב היום, ובוחן אם השינוי יורד לשורש החיוב. שינוי לא משמעותי אינו מספיק.
• הלכת 919/15 כשלעצמה אינה שינוי נסיבות.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959, סעיפים 2, 3, 3א, 4, 5, 12
• חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב-1972, סעיפים 2, 9, 14
• בע״מ 919/15 פלוני נ׳ פלונית (בית המשפט העליון, 19.7.2017)
• בע״מ 7670/18 פלונית נ׳ פלוני (בית המשפט העליון, 20.1.2021)
• ע״א 4480/93 פלוני נ׳ פלונית, פ״ד מח(3) 461 (1994)
• ע״א 239/85 עמיצור נ׳ עמיצור, פ״ד מ(1) 147 (1986)
• בג״ץ 4407/12 פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ״ד סו(1) 369 (2013)
• בג״ץ 49059-02-26 פלוני נ׳ בית הדין הרבני הגדול (בית המשפט העליון, 16.4.2026)