פתיחת תיק גירושין: רבנות, בית משפט, יישוב סכסוך ומרוץ הסמכויות

פתיחת תיק גירושין: איך מתחילים ומהי בקשה ליישוב סכסוך?

הליך הגירושין אינו מתחיל, ככלל, בהגשת תביעה, אלא בחובה להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה).

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע״ה-2014 שינה את אופן פתיחת הליכי גירושין בישראל. לפי החוק, מי שמבקש להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, בכפוף לחריגים שבחוק.

מאפייני הבקשה ליישוב סכסוך:

הגשת טופס מובנה, בלי טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט (סעיף 3(א)).

הזמנה של שני הצדדים לעד ארבע פגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה, בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך תקופה זו פעם אחת ב-15 ימים (סעיף 3(ב)). מטרת הפגישות היא לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה, למשל בגישור או בהסכם גירושין.

פתיחת תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים מיום הגשת הבקשה (75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את מועד הפגישות), או תקופה אחרת שקבעה הערכאה, וכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב. בתקופה זו הצדדים אינם רשאים להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי לאף ערכאה (סעיף 3(ה)).

בתקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש, בכל עת, בקשה לסעד דחוף בעניינים שנקבעו בתקנות, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 3(ז)). בקשה למזונות זמניים בתקופה זו מוגשת כבקשה לסעד דחוף, במקרים חריגים שבהם ההמתנה תגרום נזק של ממש (תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע״ו-2016).

מהו מרוץ הסמכויות ואיך משפיעה פתיחת תיק ברבנות מול בית משפט?

מרוץ הסמכויות הוא התחרות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. ככלל, הערכאה שקנתה ראשונה סמכות כדין בעניין מסוים היא שתדון בו, והערכאה האחרת לא תיזקק לו.

בישראל קיימת מערכת שפיטה כפולה בענייני משפחה:

1. בית הדין הרבני: ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נתונים לשיפוטו הייחודי (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953). מי שמגיש לבית הדין תביעת גירושין רשאי "לכרוך" בה עניינים נלווים, כגון חלוקת רכוש, מזונות אישה והחזקת ילדים (סעיף 3). מאז תיקון מס׳ 6 לחוק, שנחקק כהוראת שעה ונכנס לתוקף ביום 18.11.2025, סעיף 3 מאפשר לכרוך גם מזונות לילדי הזוג.

2. בית המשפט לענייני משפחה: מוסמך לדון בענייני רכוש, מזונות, משמורת ואפוטרופסות. פתיחת תיק גירושין בבית משפט לענייני משפחה אפשרית בענייני רכוש, מזונות ומשמורת, אבל לא לעצם הגירושין בין יהודים.

המשמעות של מרוץ הסמכויות:

• בתום תקופת עיכוב ההליכים, אם לא הושג הסדר, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש בתוך 15 ימים תביעה לכל ערכאה המוסמכת לדון בה. רק אם לא עשה כן, או הגיש תביעה רק בחלק מהעניינים, רשאי הצד האחר להגיש תביעה בעניינים שנותרו (סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות). בית המשפט העליון קבע כי תביעה שהצד האחר הגיש בתוך 15 הימים האלה הוגשה שלא כדין, ויש לראותה כאילו לא הוגשה (בע״מ 21627-10-25 פלונית נ׳ פלוני, 9.12.2025).
• כדי שכריכה בתביעת גירושין תקנה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית, נדרש מבחן משולש שקבע בית המשפט העליון: תביעת גירושין כנה, כריכה כנה וכריכה כדין (בג״ץ 8497/00 פייג-פלמן נ׳ פלמן, פ״ד נז(2) 118 (2003)).

מה ההבדל בין פתיחת תיק גירושין בהסכמה לבין פתיחת תיק גירושין חד צדדי?

פתיחת תיק בהסכמה נעשית בידי שני בני הזוג יחד, לצורך אישור הסכם גירושין שגיבשו, בעוד תיק חד צדדי מתנהל כתביעה בסכסוך רכושי ואישי.

אופי ההליך משפיע דרמטית על משך הזמן, המורכבות והעלויות:

• פתיחת תיק גירושין בהסכמה: בני הזוג מגישים בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בקשה לאישור הסכם, ותביעת גירושין שהוגשה בהסכמת הצדדים, אינן טעונות הגשה מוקדמת של בקשה ליישוב סכסוך (הגדרות "תובענה" ו"תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות). ההליך מתמקד באישור ההסכמות, במתן תוקף של פסק דין ובסידור הגט (להרחבה ראו מאמר הסכם גירושין).
• פתיחת תיק גירושין חד צדדי: כאשר אין הסכמות, צד אחד מגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובהמשך תביעת גירושין (ברבנות) או תביעות רכוש ומזונות (בבית המשפט). ההליך כולל כתבי טענות, דיוני הוכחות, חוות דעת של גורמים מקצועיים ופסקי דין שיפוטיים.

גירושים ברבנות: איך מתנהל סידור הגט בין יהודים?

סידור הגט הוא ההליך הדתי שמתקיים בבית הדין הרבני לשם התרת הנישואין. לפי הדין העברי, בסיומו הבעל נותן את הגט לאישה, וניתנת תעודת גירושין.

גם כאשר כל הסוגיות הרכושיות וההוריות נדונות בבית המשפט לענייני משפחה, עצם הגירושין בין בני זוג יהודים נתון לשיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני, והם נערכים על פי דין תורה (סעיפים 1 ו-2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953).

שלבי סידור הגט ברבנות:

בירור פרטי בני הזוג והסכמתם.

כתיבת הגט ומסירתו בפני בית הדין, כלשון הדין העברי: מהבעל לאישה.

מתן פסק הדין וסידור הגט, והנפקת תעודת גירושין.

כאשר בית הדין פסק כי על בני הזוג להתגרש וצד מסרב לקיים את פסק הדין, בית הדין רשאי לתת נגדו צו הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ״ה-1995.

כמה זמן לוקח להתגרש ומה משפיע על משך תהליך גירושים?

החוק אינו קובע משך קבוע להליך הגירושין. משך ההליך תלוי בעיקר במידת ההסכמה בין בני הזוג ובמורכבות העניינים שבמחלוקת.

משך הזמן הנדרש להשלמת הליך הגירושין תלוי בגורמים מרכזיים:

• מידת ההסכמה: כאשר בני הזוג מגבשים הסכם גירושין, למשל בפגישות המהו״ת או בגישור, ההליך מתמקד באישור ההסכם ובסידור הגט.
• מורכבות הרכוש והנכסים: הליכים הכוללים הערכות שווי של עסקים וחברות, פירוק שיתוף בנדל״ן או מינוי אקטואר נמשכים בדרך כלל זמן רב יותר.
• העומס על בתי המשפט והיקף הבקשות הזמניות: ניהול תביעות רכוש, משמורת ומזונות כולל הגשת כתבי טענות, דיוני קדם משפט ודיוני הוכחות.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע״ה-2014, סעיפים 2, 3, 4
• תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע״ו-2016, תקנות 4, 12
• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953, סעיפים 1, 2, 3
• חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ״ה-1995
• חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ״ט-1969, סעיפים 1, 3
• בג״ץ 8497/00 פייג-פלמן נ׳ פלמן, פ״ד נז(2) 118 (2003)
• בג״ץ 2232/03 פלונית נ׳ בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו, פ״ד סא(3) 496 (2006)
• בע״מ 21627-10-25 פלונית נ׳ פלוני (9.12.2025)