דלג לתוכן הראשי
זהבי-פריטי ושות׳

מאמר - צוואות וירושות

אפוטרופוס להורה מבוגר: מתי, איך, סמכויות וחלופות

מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-

אפוטרופוס להורה מבוגר ממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962, רק כשהוכח שההורה אינו יכול לדאוג לענייניו, ואחרי שנבחנה חלופה שפוגעת פחות בעצמאותו. הסייג המרכזי: אם ההורה הפקיד ייפוי כוח מתמשך באותם עניינים, ככלל לא ימונה לו אפוטרופוס.

מה זה אפוטרופוס, ומתי מתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס להורה מבוגר?

הצורך במינוי אפוטרופוס מתעורר כאשר ההורה המבוגר אינו מסוגל עוד לקבל החלטות עצמאיות או לנהל את ענייניו עקב ירידה קוגניטיבית חמורה, דמנציה, אלצהיימר, או מצב רפואי ונפשי מורכב.

אפוטרופוס הוא מי שבית המשפט ממנה לדאוג לענייניו של אדם שאינו יכול לדאוג להם בעצמו. אפוטרופוס של בגיר דואג לעניינים שבית המשפט מסר לו, ופועל לשמירת הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם (סעיף 39(א)).

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962 מאפשר למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו (סעיף 33(א)(4)). בית המשפט העליון הדגיש ש"חזקה היא שאדם בוגר יכול לדאוג לענייניו. גיל כשלעצמו איננו עילה לערעור חזקה זו" (ע״א 1233/94 פלונית נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (17.12.1995)).

בקרב אוכלוסייה מבוגרת, הצורך עולה לרוב בעקבות אבחון רפואי של מחלות דמנטיות, אירועים מוחיים, או הידרדרות תפקודית וקוגניטיבית חריפה המונעת מההורה להבין את משמעות מעשיו.

המינוי נועד להגן על ההורה מפני ניצול לרעה, להבטיח את רציפות הטיפול הרפואי והסיעודי, ולנהל את חשבונות הבנק והנכסים לטובת ההורה בלבד.

כיצד מוגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס ואיזה גוף מוסמך להכריע בה?

הבקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של ההורה, בצירוף תצהיר, הסכמה בכתב של המועמד לשמש אפוטרופוס, ופירוט עמדת ההורה ועמדת בני משפחתו מדרגה ראשונה.

הבקשה רשאים להגיש בן הזוג, קרוב או היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 33(ב)). בבקשה מפרטים את הטעמים למינוי, את העניינים שיש למסור לאפוטרופוס ואת תקופת המינוי (תקנה 6(א)(2)). כדי להוכיח שההורה אינו יכול לדאוג לענייניו, מצרפים מסמכים רפואיים עדכניים (כגון תעודת רופא או חוות דעת פסיכוגריאטרית או פסיכיאטרית) המפרטים את מצבו הקוגניטיבי והתפקודי.

העתק הבקשה מועבר לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי (תקנה 12). בית המשפט רשאי לצוות על עובד סוציאלי לעניין סדרי דין לחקור ולחוות את דעתו בתסקיר בכתב (סעיפים 2 ו-7 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו-1955). התסקיר אינו מוגש בידי המבקש. לפני המינוי שומע בית המשפט את דעת ההורה, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36).

קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (ילדים, בן זוג) אינם נדרשים לחתום על כתב הסכמה, אבל הבקשה מפרטת את עמדתם, אם ניתן לברר אותה במאמץ סביר (תקנה 6(א)(4)). המועמד שמוצע לשמש אפוטרופוס חותם על הסכמתו בכתב (תקנה 6(ג)). בית המשפט גם בודק במרשם של האפוטרופוס הכללי אם ההורה הפקיד ייפוי כוח מתמשך (תקנה 6א).

מה ההבדל בין אפוטרופוס לגוף לבין אפוטרופוס לרכוש?

אפוטרופוס לגוף מוסמך לקבל החלטות בנושאים רפואיים, סיעודיים ואישיים, בעוד אפוטרופוס לרכוש מוסמך לנהל את חשבונות הבנק, הכספים, הנכסים והתשלומים של ההורה.

בית המשפט מפרט בהחלטתו את העניינים שנמסרים לאפוטרופוס: עניין מסוים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש, ומצמצם אותם ככל האפשר (סעיף 33א(ד) ו-(ה)).

אפוטרופוס לגוף ולעניינים רפואיים: מוסמך, בעניינים שנמסרו לו, לתת הסכמה לטיפולים רפואיים, לקבוע את מקום מגוריו של ההורה (כגון מעבר לבית אבות או העסקת מטפל סיעודי בבית), ולהסדיר ענייני רווחה.

אפוטרופוס לרכוש: מוסמך לפעול בחשבון הבנק של ההורה, לשלם חשבונות, לגבות קצבאות מביטוח לאומי ולנהל נכסים. האפוטרופוס מגיש לאפוטרופוס הכללי דוח פירוט נכסים (פרטה) ודוחות כספיים שנתיים (סעיפים 51 ו-53).

מהן המגבלות והסמכויות של האפוטרופוס ואיזה גוף מפקח עליו?

האפוטרופוס מחויב לפעול אך ורק לטובת ההורה, והוא נתון לפיקוח של האפוטרופוס הכללי. פעולות מהותיות ברכוש, כגון מכירת דירה, טעונות אישור מראש, שמוגש לאפוטרופוס הכללי או לבית המשפט (סעיפים 47 ו-74א).

מינוי כאפוטרופוס אינו מעניק בעלות על רכוש ההורה. האפוטרופוס מחויב לשמור על נכסי ההורה ולנצלם לצורכי מחייתו, רווחתו ובריאותו של ההורה.

סעיף 47(א) לחוק הכשרות המשפטית מונה פעולות שהאפוטרופוס אינו מוסמך לבצע בלי אישור מראש לפי סעיף 74א, ובהן: העברה או שעבוד של דירה, עסקה במקרקעין, מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, מתן ערבות או הלוואה, ופעולה ששוויה עולה על הסכום הקבוע בחוק. מאז תיקון מס׳ 21 (תשפ״ד-2024), בקשת האישור מוגשת לאפוטרופוס הכללי, שרשאי לאשר אותה או להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 74א).

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מפקח על תפקוד האפוטרופוס ובודק את הפרטה ואת הדוחות השנתיים (סעיפים 51 ו-53). מפקחים מטעמו מוסמכים לדרוש מידע ומסמכים לשם פיקוח (סעיף 67ג).

מהן החלופות למינוי אפוטרופוס (ייפוי כוח מתמשך ותומך בקבלת החלטות)?

החלופות המרכזיות הן ייפוי כוח מתמשך, שנערך מראש כשההורה כשיר, ומינוי "תומך בקבלת החלטות", המאפשר להורה לקבל החלטות בעצמו בליווי תומך.

תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשע״ו-2016) קבע שבית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר, אלא אם לא ניתן להשיג את המטרה בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות (סעיף 33א(א)(3)).

ייפוי כוח מתמשך: בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר בעניינים שלגביהם הפקיד ייפוי כוח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי, אלא בחריגים שבחוק (סעיף 33א(א)(2) ו-(ג)(1)). ייפוי הכוח מופעל בהצהרה של מיופה הכוח לאפוטרופוס הכללי, בלי פנייה לבית המשפט (סעיף 32יט).

תומך בקבלת החלטות: מנגנון המיועד לבגיר שיכול, עם קבלת תמיכה, לקבל החלטות בקשר לענייניו בעצמו. בית המשפט ממנה תומך שתפקידו לסייע להורה בקבלת מידע, בהבנתו ובמימוש החלטותיו, אך התומך אינו מקבל החלטות בשמו (סעיף 67ב).

איך מבקשים ביטול אפוטרופוס או החלפת האפוטרופוס?

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לקבוע שהאפוטרופסות פקעה, אם חדלו סיבותיה או שהושגה מטרתה, ולפטר אפוטרופוס שלא מילא את תפקידיו כראוי (סעיפים 61 ו-62).

מינוי אפוטרופוס אינו גזר דין בלתי הפיך. אם מצבו הבריאותי או הנפשי של ההורה השתפר, ניתן להגיש בקשה לביטול אפוטרופוס, בצירוף חוות דעת רפואית מעודכנת. בית המשפט גם קובע את תקופת המינוי, ושוקל לצמצם אותה (סעיף 33א(ו)).

במידה וקיימים סכסוכים בין אחים, או אם האפוטרופוס שמונה פועל בניגוד לאינטרס של ההורה, פוגע ברכושו או אינו מגיש דוחות כחוק, בני המשפחה רשאים לבקש להחליף את האפוטרופוס או למנות אפוטרופוס נוסף או חיצוני, כגון תאגיד אפוטרופסות (סעיפים 45 ו-61).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

1

קבלת חוות דעת רפואית מעודכנת

הצטיידות בתעודת רופא או חוות דעת פסיכוגריאטרית המגדירה את מצבו הקוגניטיבי והתפקודי של ההורה.

2

בדיקת קיומו של ייפוי כוח מתמשך

בירור אם ההורה ערך ייפוי כוח מתמשך. המבקש מציין בבקשה אם למיטב ידיעתו הופקד ייפוי כוח כזה, ובית המשפט בודק זאת במרשם של האפוטרופוס הכללי.

3

הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט לענייני משפחה

ניסוח בקשה מנומקת בצירוף תצהיר, הסכמת המועמד ופירוט עמדות ההורה ובני המשפחה.

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מה עושים במצב חירום רפואי כאשר אין עדיין צו מינוי אפוטרופוס?

במצבי חירום רפואיים דחופים, ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה דחופה למינוי "אפוטרופוס זמני" לעניינים רפואיים. בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים זמניים, ובהם מינוי אפוטרופוס זמני, גם לפני שהתברר אם התקיימו התנאים למינוי (סעיף 68(א) ו-(ג)). בקשה להורות על טיפול רפואי נבחנת על פי חוות דעת רפואית (סעיף 68(ב)), ובית המשפט מוציא, אם ראה לנכון, צו זמני המאפשר מתן הטיפול הנדרש.

האם אפוטרופוס זכאי לקבל שכר על תפקידו?

שכר אפוטרופוס נקבע בידי בית המשפט אם ראה טעם לכך בנסיבות העניין, או מאושר בבקשה לפי סעיף 74א, והוא משולם מנכסי ההורה (סעיף 56). התקנות קובעות שיעורי שכר מרביים, ובית המשפט אינו קובע את השכר מראש ולא לפני תום שישה חודשים מתחילת המינוי (תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ״ט-1988, תקנות 4 ו-5).

האם ילד אחד יכול להתמנות לאפוטרופוס ללא הסכמת שאר האחים?

כן, הסכמת כל האחים אינה תנאי למינוי. הבקשה מפרטת את עמדת בני המשפחה מדרגה ראשונה (תקנה 6(א)(4)), ובית המשפט ממנה את מי שנראה לו מתאים ביותר לטובת ההורה, תוך התחשבות ברצונו (סעיף 35(א)). אם ראה סיבה מיוחדת, בית המשפט רשאי למנות יותר מאפוטרופוס אחד ולקבוע אם יפעלו במשותף או יחלקו ביניהם את התפקידים (סעיף 45), או למנות תאגיד אפוטרופסות.

מהו דוח "פרטה" שאפוטרופוס חייב להגיש?

פרטה היא דוח ראשוני של נכסי ההורה, כולל חובותיו, שהאפוטרופוס מגיש לאפוטרופוס הכללי בתוך 30 ימים מיום מינויו, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו או קבע מועד אחר (סעיף 51). הפרטה כוללת, בין היתר, את נכסי המקרקעין, החשבונות, החובות והזכויות של ההורה, וגם את מקום מגוריו ומצבו בעניינים רפואיים ואישיים (תקנה 9א).

מקורות

  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב-1962: סעיפים 32יט, 33, 33א, 35, 36, 39, 45, 47, 51, 53, 56, 61, 62, 67ב, 67ג, 68, 74א
  • תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), תש״ל-1970: תקנות 3, 6, 6א, 9א, 12
  • תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ״ט-1988: תקנות 4, 5
  • חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו-1955: סעיפים 2, 7
  • ע״א 1233/94 פלונית נ׳ היועץ המשפטי לממשלה (17.12.1995)

הדין נבדק נכון ליום 7.11.2026.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלי בחינה פרטנית של נסיבות המקרה. אין באמור משום התחייבות לתוצאה כלשהי.