איסוף מסמכי המקרקעין
הוצאת נסח טאבו עדכני, הסכם שיתוף אם נחתם, ומסמכי תכנון ובנייה לצורך בחינת הזכויות בנכס
כל שותף במקרקעין משותפים זכאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף, גם כשהשותפים האחרים מתנגדים (סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969). הפירוק נעשה קודם כול לפי הסכם בין השותפים. אם אין הסכם, בית המשפט מורה על חלוקה בעין, על מכירה וחלוקת הפדיון, או על רישום כבית משותף. עורך דין מקרקעין בודק את הזכויות בנכס ואת דרך הפירוק המתאימה, מנהל משא ומתן להסכם, ואם אין הסכמה, מייצג בתביעה לפירוק שיתוף.
הזכות לפירוק
אחים ויורשים
תביעה לפירוק שיתוף בין בני משפחה, ובהם אחים, נדונה בבית המשפט לענייני משפחה כשעילתה סכסוך בתוך המשפחה או סכסוך בקשר לירושה (סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995). בלי קשר כזה, הסמכות היא של בית משפט השלום. כשאחד השותפים גר בנכס, הדבר אינו מונע את הפירוק, והוא חייב לשאר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש (סעיף 33 לחוק המקרקעין). בדירת מגורים של בני זוג, בית המשפט מעכב את המכירה עד שנמצא הסדר מגורים מתאים לילדים הקטינים ולהורה שהם אצלו (סעיף 40א לחוק המקרקעין).
מה לעשות עכשיו
הוצאת נסח טאבו עדכני, הסכם שיתוף אם נחתם, ומסמכי תכנון ובנייה לצורך בחינת הזכויות בנכס
בדיקה מול שמאי או מתכנן אם הנכס ניתן לחלוקה בעין או שנדרשת מכירה
ניסיון להגיע להסכם פירוק שיתוף, ואם אין הסכמה, הגשת תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט המוסמך
מידע נוסף שעשוי להיות רלוונטי:
שאלות שחוזרות
כן. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969, כל שותף זכאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, בלי קשר לגודל חלקו במקרקעין.
חלוקה בעין היא חלוקה פיזית של המקרקעין לחלקים נפרדים, שנרשמים על שם כל שותף (סעיף 39 לחוק). מכירה היא מכירת הנכס בשלמותו וחלוקת הפדיון בין השותפים (סעיף 40 לחוק).
לא. המפקח על רישום מקרקעין אינו דן בתביעות לפירוק שיתוף. תפקידו בהליך הוא לאשר הסכם בין השותפים על חלוקה בעין (סעיף 38(א) לחוק המקרקעין), ולתת חוות דעת כשבית המשפט שוקל רישום כבית משותף (סעיף 42(א)). תביעה לפירוק שיתוף מוגשת לבית המשפט.
כשאחד השותפים מבקש להיפרד מהנכס, ועוד לפני שנשלח מכתב או מוגשת תביעה. בשלב הזה אפשר לבדוק את הזכויות בנכס ואת דרכי הפירוק, ולנסות להגיע להסכם.
הדין נבדק נכון ליום 5.11.2026.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלי בחינה פרטנית של נסיבות העניין. אין באמור משום התחייבות לתוצאה כלשהי.