מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
גביית חובות מלקוחות עסקיים מוסדרת בחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967 ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018. הגבייה מתחילה בדרך כלל במכתב התראה, ובהיעדר תשלום ממשיכים לביצוע שיקים ושטרות בהוצאה לפועל, להגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, או להגשת תביעה כספית בבית המשפט בתוך תקופת ההתיישנות.
מהם הצעדים המשפטיים לגביית חוב מלקוח עסקי, לפי הסדר?
הליך הגבייה מתחיל בתזכורת ובמכתב התראה, ממשיך לפנייה להוצאה לפועל או לבית המשפט, ובהמשך עשוי לכלול אמצעי אכיפה ועיקולים.
טיפול מסודר ובזמן בחובות פתוחים של לקוחות עסקיים עשוי לצמצם את הסיכון שהחוב יישחק או שנכסי החייב יוברחו.
הצעדים המשפטיים מבוצעים בדרך כלל לפי הסדר הבא:
- מכתב התראה לפני נקיטת הליכים: משלוח מכתב התראה מנומק הקוצב מועד לפירעון החוב בתוספת ריבית והוצאות.
- סיווג החוב והתאמת המסלול המשפטי: אם בידי הנושה שיקים שחוללו או שטר חוב, ניתן להגיש אותם לביצוע בהוצאה לפועל. אם מדובר בחוב בסכום קצוב שנובע מחוזה או התחייבות מפורשים ויש עליו ראיה בכתב, ניתן לשקול תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. אם מדובר בחוב שנוי במחלוקת או בסכום גבוה מהתקרה, הדרך היא הגשת תביעה כספית לבית המשפט.
- נקיטת הליכי אכיפה ועיקולים: לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל וחלוף תקופת האזהרה, או לאחר קבלת פסק דין, ניתן לבקש עיקולי חשבונות בנק, עיקולים אצל צדדים שלישיים המחזיקים בכספי החייב, עיקול מיטלטלין וכלי רכב, והגבלות לפי החוק.
מתי ניתן לפנות במישרין להוצאה לפועל ללא צורך בהגשת תביעה לבית המשפט?
ניתן להגיש לביצוע בהוצאה לפועל שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין, וכן תביעה על סכום קצוב הנובעת מחוזה או מהתחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב, עד לתקרה הקבועה בחוק.
חוק ההוצאה לפועל מאפשר לגבות חובות מסוימים בלי לנהל תחילה תביעה בבית המשפט, כל עוד החייב אינו מגיש התנגדות.
סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967 קובע כי שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט. הסעיף חל על שטרות בלבד, ואינו חל על ערבות בנקאית.
סעיף 81א1 לחוק מאפשר לבקש לבצע בהוצאה לפועל "תביעה על סכום קצוב", כלומר תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב, או מכוח הוראה מפורשת של חיקוק, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש״ח ביום הגשתה (נכון ל-5.11.2026, לפי נוסח סעיף 81א1(א) לחוק; שר המשפטים מוסמך לקבוע בצו סכום גבוה יותר).
לפני הגשת תביעה על סכום קצוב, יש להמציא לנתבע התראה בדואר רשום עם אישור מסירה. את הבקשה ניתן להגיש רק בתום שלושים ימים, ולא יאוחר משנה, מיום המצאת ההתראה (סעיף 81א1(ב1) ו-(ג)(1)).
החייב רשאי להגיש התנגדות בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה, הן לביצוע שטר (סעיף 81א(ג1)) והן לתביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1(ד)(1)). בתביעה על סכום קצוב לא מתחילים בביצוע אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה (סעיף 81א1(ה)(2)).
מהי תקופת ההתיישנות של חוב עסקי ומתי חוב מוכר כ"חוב אבוד" לצורכי מס?
תקופת ההתיישנות הכללית של תביעה בשאינו מקרקעין היא 7 שנים. ההכרה בחוב כחוב אבוד לצורכי מס תלויה בהוכחה, להנחת דעת רשויות המס, שהחוב אכן נעשה אבוד, ופעולות הגבייה שננקטו הן חלק מהפרטים שנבחנים.
סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958 קובע כי תקופת ההתיישנות בשאינו מקרקעין היא שבע שנים, ולפי סעיף 6 היא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
עיכוב בטיפול בחוב עלול להוביל לטענת התיישנות. חוק ההתיישנות כולל כמה הסדרים המשפיעים על חישוב התקופה. בין השאר, הודאה של החייב בכתב או בפני בית משפט בקיום הזכות, וכן תשלום חלקי, מתחילים את התקופה מחדש מיום ההודאה (סעיף 9). גם סעיפים 8, 15 ו-15א משפיעים, בנסיבות שהם מפרטים, על מועד תחילת התקופה או על מניינה.
מבחינת דיני המס, סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מתיר ניכוי של חובות רעים שנתהוו בעסק, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהחובות נעשו רעים בשנת המס. לעניין מס ערך מוסף, תקנה 24א לתקנות מס ערך מוסף, תשל״ו-1976 מגדירה "חוב אבוד" כסכום מס ששילם עוסק בעד עסקה ושהוכח להנחת דעתו של המנהל שהפך להיות אבוד, ומחייבת עוסק המוציא הודעת זיכוי בשל חוב אבוד להגיש הודעה שבה יפורטו, בין השאר, הפעולות וההליכים שנקט לגביית החוב. כדאי לבדוק את התנאים והמועדים עם רואה החשבון של העסק.
איך מגינים מראש על העסק בחוזה ובבטוחות מפני לקוחות שלא משלמים?
הגנה מראש נעשית באמצעות שטרי חוב, ערבויות אישיות של בעלי המניות, ותניות בחוזה בעניין ריבית פיגורים, הוצאות גבייה ושימור בעלות.
צמצום הסיכון לחובות שלא ייגבו מתחיל עוד בשלב ניסוח חוזה ההתקשרות מול הלקוח העסקי.
אמצעי הגנה ובטוחות שכדאי לשקול:
- ערבות אישית של בעלי שליטה: כאשר מתקשרים עם חברה בע״מ, ניתן לדרוש מבעל השליטה ערבות אישית לחובות החברה.
- שטר חוב או שיק ביטחון: שטר חתום ניתן להגשה לביצוע בהוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, בכפוף לזכות החייב להגיש התנגדות.
- תניית ריבית פיגורים והוצאות גבייה: סעיף בחוזה הקובע ריבית פיגורים מוסכמת על חוב שבפיגור, וחובה לשפות על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- תניית שימור בעלות (במכירת טובין): קביעה בחוזה כי הבעלות בסחורה תישאר בידי המוכר עד לסילוק מלא של התמורה.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
משלוח מכתב התראה בכתב
העבירו לחייב מכתב התראה המפרט את סכום החוב, את הריבית ואת הכוונה לפנות לערכאות.
פתיחת תיק בהוצאה לפועל או תביעה על סכום קצוב
במקרה של שיקים שחוללו או שטר חוב, הגישו בקשה לביצוע שטר; במקרה של חוב קצוב על פי חוזה בכתב, שלחו את ההתראה הנדרשת בחוק ולאחר מכן הגישו תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל.
בקשה לעיקולים ולאמצעי אכיפה
בקשו עיקול חשבונות בנק, כלי רכב וזכויות אצל צדדים שלישיים המחזיקים בכספי החייב, בהליך בבית המשפט או בתיק ההוצאה לפועל, לפי העניין.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
מה קורה אם הלקוח החייב הגיש התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב?
אם החייב מגיש התנגדות בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה, רשם ההוצאה לפועל מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט. בית המשפט מחליט אם לתת לנתבע רשות להתגונן, על יסוד ההתנגדות וחקירת המצהיר, ורשאי להתנות את הרשות בתנאים, לרבות ערובה (תקנה 20 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). אם ההתנגדות לביצוע שטר נדחית, הזוכה ממציא את ההחלטה ללשכת ההוצאה לפועל, וההליכים נמשכים באותו תיק (תקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם-1979).
האם מותר להטיל עיקול על חשבון בנק של חייב לפני שניתנה לו אזהרה?
בהליך בבית המשפט ניתן לבקש צו עיקול זמני, ובקשה כזו נדונה ככלל במעמד צד אחד (תקנה 97(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי). בהוצאה לפועל, ככלל אין מתחילים בביצוע לפני המצאת האזהרה וחלוף התקופה שנקבעה בה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן (סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל). בתביעה על סכום קצוב החוק קובע במפורש שלא יוחל בביצוע לפני המצאת האזהרה וחלוף התקופה (סעיף 81א1(ה)(2)).
מה עושים אם החברה החייבת נכנסה להליכי חדלות פירעון?
עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד, ההליכים נגדו מוקפאים (סעיף 25(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018). בין השאר, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכים שטרם הושלמו, ולא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד אלא באישור בית המשפט (סעיף 29). הנושה רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו, והנאמן רשאי להאריך את התקופה בנסיבות המפורטות בחוק (סעיף 210). הקפאת ההליכים חלה ככלל רק על הליכים נגד התאגיד, ובית המשפט רשאי להרחיבה לאחרים רק בנסיבות חריגות (סעיף 30), ולכן כדאי לבחון גם את האפשרות לפנות לערבים.
האם כדאי לפנות לחברת גבייה או לעורך דין לגביית חובות?
ההחלטה תלויה בסוג החוב ובשלב הגבייה. הליכים משפטיים, כמו פתיחת תיק בהוצאה לפועל או הגשת תביעה, נוקטים הנושה או מי שמייצג אותו בהליך. אמצעי אכיפה כמו עיקולים או צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתנים בהחלטת רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, בכפוף לתנאים שבחוק. כך, למשל, רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על עיכוב יציאה מן הארץ אם סך החובות הפסוקים בתיקי החייב קטן מ-50,000 ש״ח (סעיף 14(ה) לחוק ההוצאה לפועל, נכון ל-5.11.2026). כדאי לבדוק מי מטפל בחוב ובאילו כלים.
מקורות
- חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967: סעיפים 7, 14, 81א, 81א1
- תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם-1979: תקנה 108
- חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958: סעיפים 5, 6, 8, 9, 15, 15א
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018: תקנות 20, 97
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018: סעיפים 25, 29, 30, 210
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]: סעיף 17(4)
- תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו-1976: תקנה 24א