דלג לתוכן הראשי
זהבי-פריטי ושות׳

מאמר - מסחרי ודיני חברות

מכתב התראה לפני תביעה: רכיבים, פנייה מוקדמת ומענה

מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-

מכתב התראה לפני תביעה הוא פנייה מוקדמת לצד השני, המפרטת את העובדות, את עילת התביעה ואת הסעד המבוקש, וקוצבת זמן למענה לפני פנייה לערכאות. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 אינן קובעות חובה כללית ומפורשת לשלוח מכתב כזה, אך הן מחייבות את בעלי הדין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (תקנה 3(ב)), ובפסיקת הוצאות בית המשפט מתחשב, בין השאר, בהתנהלות בעלי הדין (תקנה 151(א)). בהליכים מסוימים, כמו תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, משלוח התראה מוקדמת הוא תנאי שנקבע בחוק.

האם יש חובה משפטית לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה לבית המשפט?

אין בתקנות סדר הדין האזרחי חובה כללית ומפורשת לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה. עם זאת, התקנות מחייבות תום לב והגינות דיונית, ובחוקים מסוימים התראה מוקדמת היא תנאי להליך.

תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 קובעת כי חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא, בין השאר, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית. תקנה 4 אוסרת על שימוש לרעה בהליכי משפט. אף אחת מהן אינה קובעת במפורש חובה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה.

בפרק ההוצאות, תקנה 151(א) קובעת כי חיוב בהוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד בהתחשב, בין השאר, בהתנהלות בעלי הדין, ותקנה 151(ג) מאפשרת לחייב בהוצאות בעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר התקנות. השאלה אם ובאיזו מידה תישקל גם התנהלות שקדמה להגשת התביעה, כמו היעדר פנייה מוקדמת, נתונה לשיקול דעת בית המשפט בכל מקרה.

יש הליכים שבהם החוק עצמו מחייב התראה מוקדמת. כך, מי שמבקש לבצע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל חייב להמציא לנתבע התראה בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי להגיש את הבקשה רק בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום ההמצאה (סעיף 81א1(ב1) ו-(ג)(1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967).

בכל מקרה, משלוח מכתב התראה הוא כלי מעשי לנסות לפתור את הסכסוך מחוץ לבית המשפט, ולתעד שהצד השני ידע על הדרישה לפני שהוגשה תביעה.

אילו רכיבים כדאי שיופיעו במכתב התראה לפני תביעה?

מכתב התראה כולל, בדרך כלל, פירוט עובדתי של הסכסוך, את הבסיס המשפטי לדרישה, את הסעד הכספי או האופרטיבי המבוקש, וקציבת מועד מוגדר למענה.

מכתב התראה טוב אינו איום סתמי, אלא מסמך מנומק שיכול לשמש בסיס לכתב התביעה העתידי.

רכיבים שכדאי לכלול במכתב:

  • פרטי הזיהוי המלאים של הפונה ושל הנמען (שם, מספר זהות או מספר תאגיד, ומען למסירה).
  • תיאור מפורט וכרונולוגי של העובדות שהובילו לסכסוך החוזי או הנזיקי.
  • העילה המשפטית והפרות החוק או החוזה הנטענות, תוך הפניה לסעיפי החוק או החוזה הרלוונטיים.
  • דרישה מפורשת לסעד: סכום החוב או הנזק, או דרישה לבצע פעולה מוגדרת או להפסיק אותה.
  • קציבת פרק זמן סביר למענה או לתיקון ההפרה (למשל 7 עד 14 ימים). כאשר מדובר בהתראה לפני תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, החוק קובע תקופה של שלושים ימים לפחות.
  • הודעה כי בהיעדר מענה או הסדרה במועד, ייתכן שיינקטו הליכים משפטיים ללא התראה נוספת.

מה המשמעות של מכתב התראה לגבי מועדי ההתיישנות?

מכתב התראה כשלעצמו אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות. ההתיישנות נבחנת לפי מועד הגשת התובענה, אלא אם חל אחד ההסדרים המיוחדים שבחוק, כמו הודאה בכתב בקיום הזכות.

טעות נפוצה היא המחשבה ששיגור מכתב התראה "מקפיא" את מרוץ ההתיישנות. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958 קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה שלא הוגשה עליה תובענה, בשאינו מקרקעין, היא שבע שנים. לפי סעיף 6, התקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. חילופי מכתבים בלבד אינם עוצרים את המרוץ.

סעיף 9 לחוק קובע כי אם הנתבע הודה, בכתב או בפני בית משפט, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. גם מעשה שיש בו ביצוע מקצת הזכות, כמו תשלום חלקי, נחשב הודאה לעניין זה. הודאה שנלווה אליה טיעון התיישנות אינה נחשבת הודאה.

סעיף 9 אינו ההסדר היחיד בחוק שמשפיע על חישוב התקופה. כך, למשל, סעיף 8 קובע שאם העובדות המהוות את העילה נעלמו מן התובע מסיבות שאינן תלויות בו, התקופה מתחילה ביום שנודעו לו. סעיף 15 קובע שאם תובענה נדחתה באופן שאינו מונע הגשת תובענה חדשה, הזמן שבין הגשתה לדחייתה אינו נמנה. סעיף 19 מאפשר לצדדים להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות שונה, בגבולות שבחוק. סעיף 15א קובע כי בתביעות בשאינו מקרקעין שלא התיישנו עד תחילת התיקון, התקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל-6 באפריל 2024 אינה נמנית.

לפיכך, אם מועד ההתיישנות מתקרב, אין להסתפק במשלוח מכתב התראה, ויש לבחון בהקדם הגשת כתב תביעה לבית המשפט.

מה נדרש לעשות כאשר מקבלים מכתב התראה לפני תביעה?

כדאי לבחון את הטענות באופן יסודי, לקבל ייעוץ משפטי ולנסח מכתב תשובה מנומק בתוך המועד שנקצב, כדי לנסות למנוע הגשת תביעה.

התעלמות ממכתב התראה עלולה לפגוע במי שקיבל אותו. היא עלולה להוביל להגשת תביעה בלי שנוצלה ההזדמנות להסדיר את המחלוקת, ולעיתים גם לבקשות לסעדים זמניים או לעיקולים.

בעת קבלת מכתב התראה, כדאי לפעול לפי הצעדים הבאים:

  • בדיקת מועד המסירה והמועד שנקצב למענה, וקבלת ייעוץ משפטי לפני שהמועד חולף.
  • איסוף כל המסמכים, החוזים והתכתובות הנוגעים לטענות שהועלו במכתב.
  • ניסוח מכתב תשובה מנומק, המציג את עמדת הנמען, משיב לטענות או מציע דרך להסדרת המחלוקת מחוץ לבית המשפט.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

1

גיבוש התשתית העובדתית והראייתית

אספו את כל החוזים, החשבוניות והתכתובות שמבססים את הדרישה, או את הטענות נגדה.

2

ניסוח פנייה מוקדמת מפורשת בכתב

שלחו מכתב התראה מנומק המפרט את העובדות, את הבסיס המשפטי ואת הסעד המבוקש, וקצבו מועד סביר למענה.

3

מענה מנומק במועד שנקצב

אם קיבלתם מכתב התראה, אל תתעלמו ממנו; העבירו מענה מפורט כדי לנסות לפתור את הסכסוך או להציג את עמדתכם.

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

האם מכתב התראה שנשלח על ידי עורך דין מחייב יותר ממכתב שנשלח על ידי האדם עצמו?

גם מכתב התראה שנשלח על ידי אדם פרטי הוא פנייה מוקדמת. מכתב שמנוסח על ידי עורך דין יכול להציג בבהירות את העובדות, את העילות ואת הסעד המבוקש, ולסייע לצד השני להבין את הדרישה ואת המשמעות של אי-מענה.

מה קורה אם הנמען מסרב לקבל את מכתב ההתראה?

כדאי לשלוח את המכתב בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות שליח שמתעד את המסירה. מסירה מתועדת מקשה על הצד השני לטעון שלא ידע על הדרישה לפני הגשת התביעה. בהתראה לפני תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, החוק קובע כי מי שסירב לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, רואים אותו כמי שההתראה הומצאה לו כדין (סעיף 81א1(ב2) לחוק ההוצאה לפועל).

האם מכתב תשובה למכתב התראה יכול לשמש ראיה נגד השולח בבית המשפט?

ייתכן. טענות, הודאות ועובדות שנכתבות במכתב התשובה עשויות להיות מוצגות בבית המשפט. לכן נכון לנסח מכתב תשובה בזהירות ובליווי משפטי.

האם מותר לפרסם את מכתב ההתראה ברשתות החברתיות או לצדדים שלישיים?

פרסום מכתב התראה ברבים עלול לחשוף את המפרסם לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, אם יש בתוכנו לשון הרע. ככלל, מכתב התראה מיועד לצדדים לסכסוך ולמייצגיהם.

מקורות

  • תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018: תקנות 3(ב), 4, 151
  • חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958: סעיפים 5, 6, 8, 9, 15, 15א, 19
  • חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967: סעיף 81א1

הדין נבדק נכון ליום 5.11.2026.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלי בחינה פרטנית של נסיבות המקרה. אין באמור משום התחייבות לתוצאה כלשהי.