מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
קיפוח בעלי מניות בחברה מוסדר בסעיף 191 לחוק החברות, תשנ״ט-1999. לפי הפסיקה, קיפוח מתגבש כאשר נפגע אינטרס מבוסס או ציפייה לגיטימית של בעל מניה, למשל בהדרה מהשתתפות בניהול, בדילול לא הוגן של אחזקותיו או בהזרמת כספי החברה לבעל השליטה בלבד. סעיף 192 מטיל על בעל מניה חובת תום לב ואוסר עליו לקפח בעלי מניות אחרים, וסעיף 193 מטיל על בעל השליטה חובה לפעול בהגינות כלפי החברה. בית המשפט רשאי לתת הוראות להסרת הקיפוח, ובהן הוראה לבעלי המניות או לחברה לרכוש מניות.
מה מוגדר בחוק ובפסיקה כקיפוח בעלי מניות בחברה?
החוק אינו מגדיר מהו קיפוח. לפי פסיקת בית המשפט העליון, קיפוח מתגבש כאשר נפגע אינטרס מבוסס או ציפייה לגיטימית של בעל מניה, ובכלל זה ציפייתו להשתתף בניהול החברה וברווחיה.
סעיף 191(א) לחוק החברות, תשנ״ט-1999 קובע כי אם התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו.
בית המשפט העליון קבע כי קיפוח המיעוט מתגבש במקרים של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה לגיטימית של בעל מניות בחברה, וכי ניהול כושל של החברה, פגיעה מתמשכת בציפייה של המיעוט להשתתף בניהולה השוטף ומשבר אמון חריף בחברה פרטית המנוהלת כמעין שותפות מוכרים כנסיבות המקימות זכות להסרת הקיפוח (ע״א 4588/19 קרדוש-סאלם נ׳ חברת קרדוש ושות׳ בע״מ, 20.04.2021).
התנהגויות שעשויות להיחשב קיפוח של המיעוט, בהתאם לנסיבות, כוללות:
- הדרת בעל מניית מיעוט מהשתתפות בניהול החברה, בפרט בחברה פרטית המתנהלת כמעין שותפות.
- משיכת כספים מהחברה באופן חד-צדדי בידי בעל השליטה, באופן שיש בו חלוקה לא שוויונית של רווחי החברה.
- דילול לא הוגן של אחזקות המיעוט באמצעות הקצאת מניות שאינה נעשית בתום לב ולטובת החברה. יצוין כי בית המשפט העליון קבע שהנפקת מניות במחיר מופחת אינה פסולה כשלעצמה, והדבר נבחן לפי מכלול הנסיבות (ע״א 8857/21 גינזבורג נ׳ מדיפאואר אוברסיז פאבליק קו. לימטד, 26.02.2023).
- הימנעות מחלוקת דיבידנדים בצירוף פעולות אחרות המזרימות את כספי החברה לבעל השליטה בלבד.
אילו סעדים רשאי בית המשפט לתת בתביעת קיפוח המיעוט?
לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחירת הסעד. הוא רשאי לתת הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, להורות לבעלי המניות או לחברה לרכוש מניות (רכישה כפויה), ולהורות על השינויים המתחייבים בתקנון החברה ובהחלטותיה.
סעיף 191 לחוק החברות, תשנ״ט-1999 מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב וגמישות בכל הנוגע לסעד שיינתן להסרת הקיפוח, בהתאם לנסיבות כל מקרה (ע״א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע״מ נ׳ רובין, 06.12.2018).
אחד הסעדים שהוכרו בפסיקה הוא רכישה כפויה של מניות המיעוט, לצורך הפרדת כוחות ומתן מענה לאובדן אמון. לפי סעיף 191(א), ההוראה יכולה להיות מופנית לבעלי המניות או לחברה, וכשהחברה היא הרוכשת, הדבר כפוף להוראות סעיף 301 לחוק. בעניין יותר סוכנות לביטוח הורה בית המשפט המחוזי על רכישה כפויה לפי מחיר שיוערך בידי מעריך שווי חיצוני ואובייקטיבי שמינה בית המשפט, ובית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בכך.
בית המשפט העליון הורה גם על התמחרות בין בעלי המניות לפי מנגנון של הצעת מחיר הדדית, שבו צד אחד נוקב במחיר והצד השני בוחר אם לקנות או למכור במחיר זה (עניין קרדוש).
סעדים נוספים שבית המשפט רשאי להורות עליהם:
- הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד (סעיף 191(א)).
- שינויים בתקנון החברה ובהחלטותיה, שייראו כאילו נתקבלו כדין בידי החברה (סעיף 191(ב)).
מה ההבדל המשפטי בין תביעת קיפוח לבין תביעה נגזרת בשם החברה?
תביעת קיפוח היא תביעה של בעל המניה בגין פגיעה בו כבעל מניה, בעוד שתביעה נגזרת מוגשת בשם החברה, באישור בית המשפט, לשם מימוש זכות של החברה עצמה.
בעלי מניות מיעוט שנתקלים בפגיעה מצד הרוב צריכים להבחין בין שני מסלולים משפטיים נפרדים הקבועים בחוק החברות:
- תביעת קיפוח (סעיף 191): הליך שמגיש בעל המניה בשמו, בגין קיפוחו כבעל מניה (כגון הדרה מניהול או דילול אחזקותיו). בית המשפט נותן הוראות להסרת הקיפוח.
- תביעה נגזרת (סעיפים 194 עד 206): תביעה שבעל מניה או דירקטור מגישים בשם החברה. ככלל, יש לפנות תחילה לחברה בכתב ולדרוש ממנה למצות את זכויותיה (סעיף 194(ב)), אלא אם מתקיים אחד החריגים שבסעיף 194(ד). התביעה טעונה אישור בית המשפט, שיאשר אותה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הם לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב (סעיף 198(א)). פסק הדין ניתן לטובת החברה, ובית המשפט רשאי להורות על תשלום גמול לתובע (סעיף 201).
מהן החובות המשפטיות המוטלות על בעל השליטה מול בעלי מניות המיעוט?
סעיף 192 לחוק החברות מטיל על כל בעל מניה חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ואוסר עליו לקפח בעלי מניות אחרים. סעיף 193 מטיל על בעל השליטה, ועל בעלי כוח הכרעה או כוח מינוי, חובה לפעול בהגינות כלפי החברה.
חוק החברות, תשנ״ט-1999 קובע כי הכוח להצביע ולהכריע בחברה מטיל בצדו חובות.
סעיף 192(א) לחוק קובע כי בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה. סעיף 192(ב) קובע: "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים". לפי סעיף 192(ג), על הפרת הוראות אלה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, ועל הפרת האיסור לקפח יחולו גם הוראות סעיף 191.
בנוסף, סעיף 193 לחוק החברות, תשנ״ט-1999 מטיל חובה לפעול בהגינות כלפי החברה על בעל השליטה בחברה, על בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג, ועל בעל מניה שלפי התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה או כוח אחר כלפי החברה. לפי סעיף 193(ב), על הפרת חובת ההגינות יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
תיעוד מקיף של החלטות הרוב והפרוטוקולים
אספו פרוטוקולים, דוחות כספיים והתכתבויות המעידים על הדרה מניהול, דילול או משיכת כספים.
משלוח מכתב התראה לפני תביעת קיפוח
פנו בכתב לבעלי השליטה ולדירקטוריון בדרישה להסרת הקיפוח, ובקשו לעיין במסמכים שבעל מניה זכאי לעיין בהם לפי סעיפים 184 ו-185 לחוק החברות.
בחינת הגשת תביעה לסעד קיפוח
בחנו הגשת תביעה לבית המשפט לקבלת סעד לפי סעיף 191 לחוק החברות, ובכלל זה רכישה כפויה לפי הערכת שווי.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
האם מותר לבעלי הרוב להפסיק לשלם משכורת לבעל מניית מיעוט שעבד בחברה?
הדבר תלוי בנסיבות. בחברה פרטית המתנהלת כמעין שותפות, בעלי המניות זכאים לצפות באופן לגיטימי להשתתף בניהול, והדרה של בעל מניית מיעוט מעבודתו בחברה, בצד המשך תשלומים לבעלי הרוב, עשויה להיחשב קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ״ט-1999. בית המשפט בוחן את התמונה הכוללת של התנהלות הרוב.
מה עושים אם בעלי השליטה מסרבים להציג דוחות כספיים ומסמכים לבעל המיעוט?
לפי סעיף 184 לחוק החברות, לבעל מניה זכות עיון בפרוטוקולים של האסיפות הכלליות, במרשם בעלי המניות, בתקנון ובדוחות הכספיים ובמסמכים שעל החברה להגיש לרשם החברות. לפי סעיף 185, בעל מניה זכאי לדרוש, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין במסמך שברשות החברה הנוגע לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי סעיפים 255 ו-268 עד 275, ובחברה פרטית גם במסמך הדרוש לקבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית. החברה רשאית לסרב אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב, אם יש במסמכים סוד מסחרי או פטנט, או אם הגילוי עלול לפגוע בטובת החברה. לפי סעיף 187, בעל מניה בחברה שאינה תאגיד מדווח זכאי לקבל לפי בקשתו העתק מהתקנון ומהדוחות הכספיים. מניעת מידע עשויה להיות אחד הרכיבים שבית המשפט בוחן בתביעת קיפוח.
איך מחושב שווי המניות בסעד של רכישה כפויה?
הערכת השווי נעשית בדרך כלל בידי מעריך שווי שמינה בית המשפט. בעניין יותר סוכנות לביטוח אישר בית המשפט העליון הערכת שווי בשיטת היוון תזרימי המזומנים, וציין כי זו אחת השיטות המקובלות להערכת חברות, בוודאי בהערכת שווי במסגרת סעד קיפוח בחברה פרטית. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בחוות דעת של מעריך שמינה בית המשפט, אלא במקרים חריגים.
האם הסכם מייסדים יכול למנוע הגשת תביעת קיפוח לבית המשפט?
לא בהכרח. בית המשפט העליון קבע כי הוראות תקנון והסכמים בין בעלי מניות שקדמו לקיפוח אינם יכולים להצר את דרכי התיקון של קיפוח המיעוט שבסעיף 191 לחוק החברות (עניין קרדוש). לעומת זאת, השאלה אם תביעת קיפוח ניתנת להעברה לבוררות לא הוכרעה באופן עקרוני, ובית המשפט העליון הותיר אותה פתוחה. נפסק כי כאשר מהותה של התביעה כספית וטענות הקיפוח הן כסות בלבד, היא עשויה להתברר בבוררות (רע״א 9542/06 ליכטנשטיין נ׳ איי.אי.ג׳י החזקות במשכנתאות בע״מ, 14.01.2010).
מקורות
- חוק החברות, תשנ״ט-1999: סעיפים 184, 185, 187, 191, 192, 193, 194, 198, 201
- ע״א 4588/19 קרדוש-סאלם נ׳ חברת קרדוש ושות׳ בע״מ, בית המשפט העליון, 20.04.2021
- ע״א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע״מ נ׳ רובין, בית המשפט העליון, 06.12.2018
- ע״א 8857/21 גינזבורג נ׳ מדיפאואר אוברסיז פאבליק קו. לימטד, בית המשפט העליון, 26.02.2023
- רע״א 9542/06 ליכטנשטיין נ׳ איי.אי.ג׳י החזקות במשכנתאות בע״מ, בית המשפט העליון, 14.01.2010