תובענה ייצוגית: איך היא עובדת, ומה עושה חברה שקיבלה בקשה לאישור

מה זה תביעה ייצוגית, ובאילו תחומים אפשר להגיש אותה?

תובענה ייצוגית, שנקראת בשפה היומיומית גם תביעה ייצוגית, היא תביעה שמנוהלת בשם קבוצה, בשאלות של עובדה או משפט המשותפות לכל חבריה. אפשר להגיש אותה רק בתביעות המנויות בתוספת השנייה לחוק, כמו צרכנות, בנקאות, ביטוח, ניירות ערך, מפגעים סביבתיים ועבודה, או בעניין שנקבע בחוק במפורש.

חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006, שמכונה לעיתים "חוק תובענה ייצוגית", נועד, בין השאר, לממש את זכות הגישה לבית המשפט, לאכוף את הדין ולהרתיע מפני הפרתו, ולתת סעד הולם לנפגעים (סעיף 1). תביעות ייצוגיות מאפשרות לנהל בהליך אחד את עניינם של רבים, כולל מי שמתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים.

תחומים מרכזיים בתוספת השנייה לחוק:

• צרכנות: תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא (פרט 1).
• גופים פיננסיים: תביעה נגד תאגיד בנקאי, מבטח, סוכן ביטוח, חברה מנהלת ונותני שירותים פיננסיים אחרים, בקשר לעניין שבינם לבין לקוח (פרטים 2 עד 3ד).
• ניירות ערך: תביעה בעילה הנובעת מבעלות, החזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך או של יחידה בקרן נאמנות (פרט 5).
• שוויון ואיסור הפליה: תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ותביעה בעילה של הפליה בעבודה (פרטים 7 ו-8).
• איכות הסביבה ונגישות: תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע, ותביעה לפי פרקים מסוימים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לרבות הוראות הנגישות (פרטים 6 ו-9).
• זכויות עובדים: תביעות מסוימות שבסמכות בית הדין האזורי לעבודה, בכפוף לחריגים שבפרט, ובהם תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי שהמעסיק צד לו (פרט 10).

מהי בקשה לאישור תובענה ייצוגית ומה בוחן בית המשפט בשלב זה?

הליך ייצוגי מתחיל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ורק אם היא מאושרת, התובענה מתנהלת כייצוגית. בשלב האישור בית המשפט בוחן, בין השאר, אם יש שאלות משותפות לקבוצה שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה, ואם עניינה של הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב.

הגשת תביעה ייצוגית מתחילה בבקשה בכתב לאישור התובענה כייצוגית, שאליה מצרפים את נוסח התובענה (סעיף 5(א)(1)). לפני הגשת הבקשה, המבקש בודק בפנקס התובענות הייצוגיות אם תלויה ועומדת בקשה דומה (סעיף 5(א)(2)). אדם שמגיש בקשה צריך עילה אישית בתביעה המנויה בתוספת השנייה (סעיף 4(א)(1)). כשאחד מיסודות העילה הוא נזק, די שיראה שלכאורה נגרם לו נזק (סעיף 4(ב)(1)).

התנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 8(א) לחוק:

• שאלות משותפות: התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה.
• הדרך היעילה וההוגנת: תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
• ייצוג הולם: קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.
• תום לב: קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

קיבלנו בקשה לאישור תובענה ייצוגית: מה מוטל על החברה הנתבעת לעשות?

חברה שקיבלה בקשה לאישור כדאי שתאסוף מיד את הנתונים העובדתיים והכספיים ותבחן את טענות ההגנה. לפי תקנות תובענה ייצוגית (תקנות תובענות ייצוגיות, תש״ע-2010), המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך 90 ימים מיום שהומצאה לו, או במועד אחר שקבע בית המשפט.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית עלולה לחשוף את החברה לסיכון כספי ותדמיתי, ולכן כדאי להיערך אליה מוקדם.

צעדי התמודדות ראשוניים לחברה:

• איסוף נתונים וניתוח חשיפה: ריכוז הנתונים התפעוליים, ההסכמים, תנאי השימוש ודוחות המכירה, כדי להעריך את היקף הקבוצה הנטענת.
• הגשת תשובה לבקשת האישור: בתשובה המשיב מפרט את טיעוניו, כולל אסמכתאות, ומצרף תצהיר לאימות העובדות (תקנה 2(ג)). התשובה יכולה להציג טענות כמו היעדר עילה אישית או שונות בין חברי הקבוצה, ובמידת הצורך להיתמך בחוות דעת.
• בחינת הסתלקות או פשרה: סיום ההליך בהסכמה טעון אישור בית המשפט (סעיפים 16 ו-18).

הגדרת הקבוצה: מי נחשב חבר בקבוצה, וכיצד יוצאים ממנה?

ככלל, מי שנמנה עם הקבוצה שבית המשפט הגדיר בהחלטת האישור נחשב כמי שהסכים להגשת התובענה בשמו, אלא אם הודיע לבית המשפט שאינו רוצה להיכלל בה, בתוך 45 ימים מפרסום ההחלטה או במועד מאוחר יותר שבית המשפט קבע (סעיף 11).

סעיפים 10 ו-11 לחוק תובענות ייצוגיות קובעים את אופן הגדרת הקבוצה ואת הדרך לצאת ממנה. ככלל, אין צורך בהצטרפות לתביעה ייצוגית: מי שעונה להגדרת הקבוצה נכלל בה. בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לקבוע שהקבוצה תכלול רק את מי שהודיע על רצונו להצטרף (סעיף 12).

כללי השתייכות לקבוצה:

• הגדרת הקבוצה: בית המשפט מגדיר בהחלטת האישור את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה. מי שעילת תביעתו נוצרה לאחר מועד האישור אינו נכלל בה (סעיף 10(א)).
• מעשה בית דין: פסק דין בתובענה ייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה, אלא אם נקבע אחרת בחוק (סעיף 24).
• הודעת יציאה: מי שאינו רוצה שפסק הדין יחול עליו, למשל כדי להגיש תביעה אישית נפרדת, רשאי להודיע לבית המשפט על יציאתו מהקבוצה במועד שנקבע (סעיף 11). גם כשמוגש הסדר פשרה, חבר קבוצה רשאי לבקש מבית המשפט להתיר לו לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר (סעיף 18(ו)).

מהם הסדרי הסתלקות ופשרה בתובענה ייצוגית ולמה נדרש אישור בית משפט?

הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, וקבלת טובת הנאה בקשר אליה, טעונות אישור בית המשפט, וכך גם הסדר פשרה. המטרה היא להגן על עניינם של חברי הקבוצה, שאינם צד פעיל להליך.

בשל האופי הציבורי של התובענה הייצוגית, החוק מחייב פיקוח שיפוטי על הסדרים בין התובע המייצג לבין הנתבע.

מנגנוני פיקוח לפי סעיפים 16, 18 ו-19 לחוק:

• הסתלקות (סעיף 16): מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג לא יסתלקו אלא באישור בית המשפט, ולא יקבלו טובת הנאה בקשר להסתלקות אלא באישורו. לבקשת ההסתלקות מצרפים תצהיר שמגלה את כל הפרטים המהותיים. בית המשפט רשאי לאפשר הגשת בקשה למינוי מבקש או בא כוח אחר במקום מי שהסתלק.
• הסדר פשרה (סעיף 18): הסדר פשרה טעון אישור בית המשפט. אם הבקשה לא נדחתה על הסף, בית המשפט מורה על פרסום הודעה ועל משלוחה, עם העתק ההסדר, ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. חברי הקבוצה, היועץ המשפטי לממשלה וגופים נוספים רשאים להגיש התנגדות בתוך 45 ימים מהפרסום.
• בודק (סעיף 19): בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבודק שמינה, אלא אם סבר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שחוות הדעת אינה נדרשת. בית המשפט מאשר את ההסדר רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

מהם גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו ומי קובע אותם?

גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו נקבעים בידי בית המשפט, לפי סעיפים 22 ו-23 לחוק. בית המשפט מתחשב, בין השאר, בתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, בטרחה ובסיכון, ובמידת החשיבות הציבורית של התובענה.

בבקשה לאישור המבקש מציין את שכר הטרחה המוצע לבא הכוח המייצג ואת הגמול המוצע לו עצמו, ואת דרך חישובם (תקנה 2(א)(11) ו-(12) לתקנות תובענות ייצוגיות).

שיקולי בית המשפט בקביעת התשלום:

• התועלת לחברי הקבוצה: התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה (סעיפים 22(ב)(2) ו-23(ב)(1)).
• הטרחה והסיכון: הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסיכון שנטלו, ולגבי בא הכוח גם מורכבות ההליך וההוצאות שהוציא.
• חשיבות ציבורית: מידת החשיבות הציבורית של התובענה.
• תקרה לשכר הטרחה: בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט (סעיף 23(א)).

מהו פנקס התובענות הייצוגיות וכיצד הוא מונע כפילות תביעות?

פנקס התובענות הייצוגיות מנוהל בידי מנהל בתי המשפט לפי סעיף 28 לחוק, ופתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט. מי שמגיש בקשה לאישור שולח הודעה לרישומה בפנקס, וכך אפשר לברר אם כבר תלויה ועומדת בקשה דומה.

הרישום בפנקס מאפשר לאתר הליכים מקבילים נגד אותו נתבע.

כך זה עובד:

• בדיקה לפני הגשה: לפני הגשת בקשה לאישור, המבקש בודק בפנקס אם רשומה בקשה או תובענה תלויה ועומדת בשאלות זהות או דומות, ואם כן, מציין את פרטיה בבקשתו (סעיף 5(א)(2)).
• בקשות מקבילות: מצא בית המשפט שתלויה ועומדת בקשה קודמת בשאלות זהות או דומות, הוא רשאי להורות על העברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה הקודמת, וחייב לעשות כן אם גם הקבוצה זהה או דומה בעיקרה. בית המשפט שאליו הועבר הדיון רשאי לצרף את הבקשות ולדון בהן יחד, למחוק אחת מהן, או לצרף או להחליף מבקש או בא כוח מייצג (סעיף 7).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006, סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 7, 8, 10, 11, 12, 14, 16, 18, 19, 22, 23, 24, 28 והתוספת השנייה
• תקנות תובענות ייצוגיות, תש״ע-2010, תקנה 2
• תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס״ז-2007, תקנה 7א