בוררות: מתי היא עדיפה על בית משפט, ואיך מאשרים או מבטלים פסק בורר

מה זה בוררות, ומה ההבדל בינה לבין הליך בבית משפט?

בוררות היא הליך שבו הצדדים מוסרים סכסוך להכרעת בורר, על פי הסכם בוררות בכתב. ההבדלים העיקריים מבית המשפט: הצדדים בוחרים את הבורר, ההליך אינו מתנהל בבית המשפט, והבורר אינו קשור בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא אם הוסכם אחרת.

חוק הבוררות, תשכ״ח-1968 מעניק תוקף להסכמת צדדים למסור סכסוך להכרעת בורר. "הסכם בוררות" הוא "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד" (סעיף 1 לחוק).

הבדלים מרכזיים בין בוררות לבית משפט:

• פרטיות: הדיונים בבוררות אינם מתקיימים בבית המשפט, ולכן עקרון פומביות הדיון שחל בבתי המשפט אינו חל עליהם. עם זאת, בקשה לאישור פסק הבוררות או לביטולו מוגשת לבית המשפט.
• גמישות דיונית: לפי התוספת הראשונה לחוק, ככל שהצדדים לא קבעו אחרת, הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.
• זהות המכריע: הצדדים בוחרים את הבורר, למשל עורך דין, רואה חשבון או איש מקצוע מתחום הסכסוך. אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם, בית המשפט רשאי למנותו (סעיף 8).
• סופיות ההליך: אין ערעור על פסק בורר, אלא אם הצדדים הסכימו על כך מראש (סעיפים 21א ו-29ב), ועילות הביטול מצומצמות (סעיף 24).

מתי בוררות מתאימה ומתי פחות מתאימה לעסקים ולשותפים?

בוררות מתאימה בעיקר בסכסוכים מסחריים ובסכסוכי שותפים, כשחשובים לצדדים פרטיות ובחירת מכריע בעל ניסיון בתחום. היא פחות מתאימה כשהסכסוך מערב צדדים שלישיים שלא חתמו על הסכם הבוררות, כי סמכות הבורר נובעת מההסכם.

הבחירה במסלול בוררות נבחנת לפי אופי העסקה והסכסוך.

לפני ההחלטה כדאי לבחון:

• פרטיות: חשיפה מצומצמת יותר של מידע עסקי, כמו דוחות כספיים, רשימות לקוחות או טכנולוגיה, בכפוף לכך שבקשה לאישור הפסק או לביטולו מוגשת לבית המשפט.
• הכרעה בידי בעל ניסיון בענף: הצדדים יכולים לבחור בורר בעל ניסיון בתחום הסכסוך, כמו טכנולוגיה, נדל״ן או קרנות השקעה.
• לוח זמנים: לפי התוספת הראשונה לחוק, ככל שלא נקבע אחרת, על הבורר לתת את הפסק בתוך שלושה חודשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, והוא רשאי להאריך את התקופה עד שלושה חודשים נוספים. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה (סעיף 19).
• עלות: בעלי הדין משלמים לבורר את שכרו והוצאותיו (סעיף 31).
• צדדים שלישיים: הסכם הבוררות וסמכות הבורר חלים על הצדדים להסכם ועל חליפיהם (סעיף 4). סעדים כמו עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, צו עשה וצו לא תעשה בעניין שבבוררות אפשר לבקש מבית המשפט (סעיף 16).

מהי תניית בוררות בחוזה ומה קורה אם צד פונה לבית המשפט בניגוד לה?

תניית בוררות היא סעיף בחוזה הקובע כי מחלוקת בין הצדדים תועבר לבוררות. אם צד מגיש תביעה לבית המשפט בניגוד לתנייה, הצד השני רשאי לבקש מבית המשפט לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.

סעיף 5 לחוק הבוררות קובע מנגנון שמגן על הסכם בוררות.

התנאים לעיכוב הליכים:

• מועד הבקשה: הבקשה לעיכוב הליכים יכולה להיות מוגשת בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שבו המבקש טען לראשונה לגופו של עניין התובענה (סעיף 5(ב)).
• מוכנות לבוררות: המבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועדיין הוא מוכן לכך (סעיף 5(א)).
• שיקול דעת בית המשפט: כשהתנאים מתקיימים, בית המשפט יעכב את ההליכים בין הצדדים להסכם, אלא אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות (סעיף 5(ג)).

איך ממנים בורר ומה קורה כשהצדדים אינם מסכימים על זהותו?

הבורר ממונה לפי המנגנון הקבוע בהסכם הבוררות. אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם, סעיף 8 לחוק הבוררות מסמיך את בית המשפט למנות בורר, לפי בקשת בעל דין.

הסכם בוררות כולל לרוב מנגנון למינוי בורר.

מסלולי מינוי בורר:

• מינוי בהסכמה: הצדדים מסכימים על זהות הבורר כשפורץ הסכסוך, או קובעים את שמו מראש בחוזה.
• מינוי בידי צד שלישי: ההסכם קובע שגורם שלישי, שהצדדים הסכימו עליו, ימנה את הבורר.
• מינוי בידי בית המשפט: אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם, בית המשפט רשאי למנותו לפי בקשת בעל דין (סעיף 8(א)). לפני כן, המבקש שולח לצד השני הודעה בכתב, ופונה לבית המשפט רק אם הצד השני לא נענה בתוך שבעה ימים (סעיף 8(ב)).

פסק בורר ניתן: איך מגישים בקשה לאישור פסק בורר?

כדי לבצע פסק בורר בהוצאה לפועל, מגישים לבית המשפט בקשה לאישור פסק בורר לפי סעיף 23 לחוק הבוררות. אושר הפסק, דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.

פסק בוררות מחייב את בעלי הדין ואת חליפיהם כמעשה בית דין (סעיף 21), אבל כדי לבצע אותו כפסק דין, נדרש אישור של בית המשפט.

הליך האישור:

• הגשת הבקשה: בעל הדין שמבקש לאשר את הפסק מגיש בקשה בצורת הודעה, ומצרף עותק של פסק הבוררות חתום בידי הבורר (תקנה 8 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ״ט-1968).
• התנגדות לאישור פסק בוררות: בית המשפט לא ייזקק להתנגדות לאישור אלא בדרך של בקשה לביטול הפסק, או בערעור לפי סעיף 29ב (סעיף 23(ב)). בקשת ביטול שהוגשה אחרי שהפסק אושר לא תידון (סעיף 27(ג)), למעט בעילה שבסעיף 24(10).
• דחיית בקשת ביטול: נדחתה בקשת ביטול, בית המשפט יאשר את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו (סעיף 28).

מתי ניתן לבקש ביטול פסק בוררות ומהן העילות בחוק?

בקשה לביטול פסק בורר מוגשת לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר לו העתק הפסק. אפשר לבסס אותה רק על אחת מעשר העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר. בית המשפט העליון קבע שטעות בפסק הבורר, כשלעצמה, אינה עילה לביטולו (רע״א 6649/10 אבישר נ׳ גונן, 6.5.2012).

בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של עילה, אם סבר שלא נגרם עיוות דין (סעיף 26(א)).

ערעור על פסק הבורר אפשרי רק אם הצדדים הסכימו על כך: ערעור לפני בורר (סעיף 21א), או ערעור ברשות בית המשפט, אם הצדדים התנו שהבורר יפסוק לפי הדין, ונפלה בפסק טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין (סעיף 29ב).

עילות ביטול מרכזיות לפי סעיף 24 לחוק:

• היעדר הסכם בוררות: לא היה הסכם בוררות בר תוקף (סעיף 24(1)).
• חריגה מסמכות: הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות שניתנו לו לפי הסכם הבוררות (סעיף 24(3)).
• פגיעה בזכות הטיעון: לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו או להביא את ראיותיו (סעיף 24(4)).
• היעדר נימוקים: הותנה בהסכם הבוררות שהבורר ינמק את הפסק, והוא לא עשה כן (סעיף 24(6)).
• תקנת הציבור: תוכן הפסק מנוגד לתקנת הציבור (סעיף 24(9)).
• עילה לביטול פסק דין: קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד (סעיף 24(10)).

איך נראית בוררות מסחרית בתיק אמיתי?

בבוררות מסחרית הבורר בוחן את מסמכי העסקה ואת התנהלות הצדדים לאורם. כך, בתיק שבו ייצג המשרד משקיעים בבוררות נגד קרן גידור, נבחנו המצגים בשלב ההשקעה ואופן הגילוי למשקיעים לאחר בקשת הפדיון.

בתיק שנדון בבוררות ייצג המשרד משקיעים בתביעה שהחלה בבית המשפט המחוזי בחיפה והועברה לבוררות נגד קרן גידור. הבוררת קיבלה את התביעה בחלקה: טענות מצג השווא בשלב ההשקעה נדחו, אך נקבע כי אי-גילוי ההפסדים לאחר בקשת הפדיון מהווה הפרה של חובת הזהירות והתנהלות בחוסר תום לב. כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאה תלויה בנסיבות ובראיות.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק הבוררות, תשכ״ח-1968, סעיפים 1, 4, 5, 8, 16, 19, 21, 21א, 23, 24, 26, 27, 28, 29ב, 31
• התוספת הראשונה והתוספת השנייה לחוק הבוררות, תשכ״ח-1968
• תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ״ט-1968, תקנה 8
• רע״א 6649/10 אבישר נ׳ גונן (בית המשפט העליון, 6.5.2012)
• פסק בוררות מיום 6.9.2026, בתיק שבו ייצג המשרד את התובעים