הגנות לשון הרע: קיבלתם מכתב התראה או תביעת דיבה? אלו ההגנות בחוק

קיבלתי מכתב התראה על לשון הרע: מה עושים עכשיו וממה כדאי להימנע?

עם קבלת מכתב התראה, כדאי לבחון את הטענות שבו, לאסוף תיעוד של נסיבות הפרסום, ולהימנע מתגובה נמהרת ברשת או מפרסום נוסף של מכתב ההתראה עצמו.

קבלה של מכתב התראה לפני תביעה בלשון הרע מחייבת התנהלות זהירה ושקולה, כי מעשים שנעשים אחרי קבלת המכתב עשויים להשפיע על המשך ההליך.

כללי התנהלות ראשוניים בעת קבלת מכתב התראה:

• פרסום המכתב ברבים: פרסום מכתב התראה ברבים עלול לחשוף את המפרסם לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, אם יש בתוכנו לשון הרע. ככלל, מכתב התראה מיועד לצדדים לסכסוך ולמייצגיהם.
• שמירת ראיות ותיעוד: איסוף ושמירה של כל ההתכתבויות, הודעות הדואר האלקטרוני, הנתונים העובדתיים וההקשר שבו נעשה הפרסום המקורי.
• בחינת מענה מוקדם: מענה משפטי מנומק ומבוסס המציג את ההגנות הקיימות בחוק עשוי להביא לסיום הסכסוך בטרם הגשת כתב תביעה בבית המשפט, כפי שמפורט במאמר מכתב התראה לפני תביעה.

מהי הגנת אמת בפרסום ("אמת דיברתי") ומהם תנאיה?

הגנת אמת בפרסום קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, ומחייבת הוכחת שני תנאים מצטברים: שהדבר שפורסם היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי.

אחת ההגנות בתביעת לשון הרע היא הגנת אמת בפרסום, שמכונה בלשון העם "אמת דיברתי". מוטל על הנתבע נטל להוכיח אותה בבית המשפט.

תנאי ההגנה לפי סעיף 14 לחוק:

• אמת: הנתבע צריך להוכיח שהדבר שפורסם היה אמת. לפי סעיף 14, ההגנה לא תישלל רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
• עניין ציבורי: צריך להוכיח שהיה בפרסום עניין ציבורי. אמת בלבד, בלי עניין ציבורי, אינה מקיימת את תנאי ההגנה.

מהי הגנת תום הלב ואילו נסיבות מוכרות בסעיף 15 לחוק?

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה לנתבע שעשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות המנויות בו, כגון חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם, הגנה על עניין אישי כשר, או הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי.

הגנת תום הלב מתמקדת בנסיבות הפרסום ובמניעיו של המפרסם, גם אם בדיעבד התברר שנפלה טעות עובדתית בפרסום. סעיף 16 לחוק קובע חזקות לכאן ולכאן.

נסיבות מרכזיות המוכרות בסעיף 15, והחזקות שבסעיף 16:

• חובה חוקית, מוסרית או חברתית: היחסים בין המפרסם לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום (סעיף 15(2)).
• הגנה על עניין אישי כשר: הפרסום נעשה כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניין אישי כשר (סעיף 15(3)).
• הבעת דעה: הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), או ביקורת על יצירה שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי (סעיף 15(6)).
• חזקות תום הלב (סעיף 16): אם הנתבע הוכיח שהפרסום נעשה באחת הנסיבות שבסעיף 15 ושלא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה שנעשה בתום לב. מנגד, חזקה שהפרסום נעשה שלא בתום לב אם הדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו, או לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא, או אם נתכוון לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים שבסעיף 15.

מהם פרסומים מותרים וכיצד מוגנת לשון הרע בכתבי טענות ובדיונים משפטיים?

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מונה פרסומים מותרים שאינם משמשים עילה למשפט פלילי או אזרחי, ובהם פרסומים של בעלי דין, באי כוחם ועדים שנעשו תוך כדי דיון משפטי, כולל כתבי טענות שהוגשו בהליך.

בפרסומים המותרים שבסעיף 13 החוק אינו דורש שהפרסום יהיה אמת או שייעשה בתום לב, ולכן בפסיקה הם מכונים "הגנות מוחלטות".

הגנת לשון הרע בכתבי טענות בהליך משפטי:

• חסינות לפי סעיף 13(5): פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, ופרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור.
• לשון הרע בכתבי טענות: בית המשפט העליון פסק, ברוב דעות, כי החסינות לפי סעיף 13(5) מוחלטת, וכי היא חלה לא רק על דברים שנאמרים באולם אלא גם על "כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט" (רע״א 1104/07 חיר נ׳ גיל, פ״ד סג(2) 511 (2009); דעת המיעוט סברה שהחסינות אינה מוחלטת).
• רציונל ההגנה: לפי פסק הדין, הסעיף נועד למנוע מצב שבו האיום של תביעת לשון הרע ירסן את המעורבים בהליך המשפטי ויפגע ביכולתם להתבטא בו באופן חופשי.

מהי תביעת השתקה וכיצד בית המשפט מתמודד עם תביעות לשון הרע שנדחו?

תביעת השתקה היא תביעה שהוגשה בעיקרה כדי להשתיק התבטאות לגיטימית, ולא כדי לקבל תרופה על פגיעה. אין בישראל חוק ייעודי בנושא, ובית המשפט העליון הצביע על כלים קיימים, כמו סילוק תביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

בית המשפט העליון ציין כי נושא תביעות ההשתקה "טרם נדון בהרחבה בפסיקה הישראלית", והתייחס אליו בהקשר של שיתופים ברשתות החברתיות (רע״א 1239/19 שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ, 8.1.2020).

מה נאמר בפסק הדין, ומה קורה כשתביעה נדחית:

• סימנים שעשויים לעורר חשש: פערי כוחות בין הצדדים, עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית, סכום תביעה מופרך, ותקיפת פרסומים שיש בהם עניין ציבורי.
• כלים דיוניים: האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט, שאחד הכלים ליישומו הוא סילוק תביעה על הסף, במשנה זהירות. כשמתקבלת בקשה לסילוק על הסף של תביעה כזו, ייתכן שיושתו על התובע גם הוצאות משפט.
• תביעות לשון הרע שנדחו: גם כשתביעה נדחית לגופה, שאלת ההוצאות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

האם להתנצל, להסיר את הפרסום או לפרסם תיקון ומה המשמעות המשפטית?

הסרת הפרסום, התנצלות או פרסום תיקון אינם מבטלים למפרע את עילת התביעה, אבל סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט להתחשב בהם לטובת הנתבע בפסיקת הפיצויים.

כדאי שההחלטה אם להתנצל או להסיר פרסום תתקבל אחרי בחינה משפטית של נסיבות המקרה:

• הקלה בפיצוי (סעיף 19(4)): בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע אם התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר, או נקט צעדים להפסקת הפצתו, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים.
• הודאה במקצת הדברים: אם הנתבע הודה שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט לצוות על פרסום תיקון או הכחשה עוד לפני פסק הדין (סעיף 10). לכן כדאי לבחון את נוסח ההתנצלות או התשובה לפני שמפרסמים אותו.

כיצד מוגשת הגנה מפני תביעת דיבה ומהם הדגשים המשפטיים בכתב הגנה לשון הרע?

כתב הגנה לשון הרע מוגש במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, וכדאי לפרט בו את ההגנות שהנתבע טוען להן ואת העובדות שעליהן הן נשענות, כמו העובדות שמבססות אמת בפרסום או את נסיבות תום הלב.

ההגנות שבחוק מטילות נטל על הנתבע: עליו להוכיח את אמיתות הפרסום ואת העניין הציבורי (סעיף 14), או את הנסיבות שבסעיף 15, שמהן נגזרות החזקות שבסעיף 16. כשהנתבע מביא ראיה כדי להוכיח אחת ההגנות, התובע רשאי להביא ראיות סותרות (סעיף 18). על המועדים להגשה ועל פסק דין בהעדר הגנה ראו במאמר כתב הגנה.

בתיק שבו ייצג המשרד תובעים בתביעת לשון הרע על פרסומים בפייסבוק, קבע בית משפט השלום כי הנתבע לא הוכיח את אמיתות הדברים ולא את תום ליבו.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965, סעיפים 10, 13, 14, 15, 16, 18, 19
• רע״א 1104/07 חיר נ׳ גיל, פ״ד סג(2) 511 (2009)
• רע״א 1239/19 שאול נ׳ חברת ניידלי תקשורת בע״מ (בית המשפט העליון, 8.1.2020)
• פסק דין של בית משפט השלום בראשון לציון, בתיק שבו ייצג המשרד את התובעים