מאת עו"ד רון זהבי · עודכן לאחרונה ב-
התנגדות לצוואה רשאי להגיש כל מעוניין בדבר, לפי סעיף 67 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965. הכלל: מגישים אותה לרשם לענייני ירושה בתוך המועד שנקבע בהודעה על הבקשה, ככלל שבועיים מיום הפרסום. הסייג המרכזי: הגשת התנגדות מעבירה את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, והמתנגד נושא בנטל להוכיח עילת בטלות, כגון השפעה בלתי הוגנת.
מי רשאי להגיש התנגדות לצוואה בבית המשפט?
לפי סעיף 67 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, כל "המעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות. בית המשפט העליון פירש את המונח כמי שטוען לזכות קיימת בעיזבון, ישירה או עקיפה, להבדיל מציפייה לזכות בעתיד. למשל, יורש על פי דין או נהנה לפי צוואה קודמת.
חוק הירושה, תשכ״ה-1965 קובע בסעיף 67 כי עם הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה מודיע על כך ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות. לפי תקנה 17(א) לתקנות הירושה, תשנ״ח-1998, ההודעה מתפרסמת באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות. פרסום זה נועד לאפשר לכל אדם המעוניין בדבר להגיש התנגדות למתן הצו.
המונח "מעוניין בדבר" לא הוגדר בחוק. בית המשפט העליון פירש אותו כמי שטוען לזכות הנאה קיימת בעיזבון, ישירה או עקיפה, כך שאם גרסתו תתקבל, הוא עצמו ייהנה מהעיזבון (רע״א 3154/94 עאסי נ׳ עאסי). יורש על פי דין שנשלל מחלקו, או נהנה לפי צוואה קודמת שבוטלה, הם דוגמאות לבעלי מעמד להגשת התנגדות.
מנגד, מי שיש לו רק ציפייה לזכות בעתיד, למשל צאצא של נהנה שעשוי לרשת אותו בעתיד, אינו בא בגדר "מעוניין בדבר" לפי אותו פסק דין, אף אם קיימת בין הצדדים קרבה משפחתית.
התנגדות לצוואה תוך כמה זמן מגישים, ומה עושים אם המועד חלף?
לפי סעיף 67 לחוק הירושה, הרשם קובע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. לפי תקנה 17(א) לתקנות הירושה, ההודעה מזמינה להגיש התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הרשם. הרשם רשאי להאריך את המועד, ואחרי שניתן הצו הדרך היא בקשה לביטולו או לתיקונו.
תקנות הירושה, תשנ״ח-1998 קובעות כי המועד להגשת התנגדות נמנה מיום פרסום ההודעה באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות. המועד הוא שבועיים, אלא אם הרשם לענייני ירושה קבע תקופה ארוכה יותר (תקנה 17(א)). נהנה לפי צוואה שהופקדה אצל הרשם ואינה נושא הבקשה מקבל הודעה בדואר רשום, ורשאי להגיש התנגדות בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה (תקנה 18(ב)).
לפי תקנה 19(ב) לתקנות הירושה, הרשם רשאי להאריך את הזמן להגשת התנגדויות, אף אם הזמן שנקבע לכתחילה הסתיים. אם כבר ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, נדרש המתנגד להגיש בקשה לביטול הצו או לתיקונו לפי סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965.
בבקשה לפי סעיף 72, רשם לענייני ירושה שסבור שהמבקש יכול היה להביא את העובדה או הטענה לפני מתן הצו, או שלא הביא אותה בהזדמנות הסבירה הראשונה, מעביר את הבקשה לבית המשפט, ובית המשפט רשאי שלא להיזקק לה (סעיף 72(א) לחוק ותקנה 27(ג) לתקנות הירושה).
מהן עילות התנגדות לצוואה, ומהן העילות המרכזיות לביטול צוואה לפי חוק הירושה?
העילות המרכזיות כוללות השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30(א)), מעורבות של נהנה בעריכת הצוואה (סעיף 35), חוסר כשירות לצוות (סעיף 26), וכן זיוף צוואה או פגם בצורתה.
השפעה בלתי הוגנת: סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה. בעניין מרום פירט השופט א׳ מצא ארבעה מבחני עזר לבחינת תלות המצווה בנהנה, ובית המשפט רשאי להיעזר גם במבחנים נוספים: עצמאות המצווה, הסיוע שקיבל מהנהנה, קשריו עם אנשים אחרים, ונסיבות עריכת הצוואה (דנ״א 1516/95 מרום נ׳ היועץ המשפטי לממשלה).
מעורבות בעריכת הצוואה: סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן הוראה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה - בטלה. בית המשפט העליון קבע כי ההוראה יוצרת חזקה חלוטה, שאינה ניתנת לסתירה גם בראיות לכך שהצוואה משקפת את רצון המצווה (ע״א 6496/98 בוטו נ׳ בוטו).
חוסר כשירות לצוות: לפי סעיף 26 לחוק הירושה, צוואה שנעשתה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה. הוכחת חוסר כשירות נשענת בדרך כלל על תיעוד רפואי מתקופת עריכת הצוואה ועל חוות דעת רפואית.
פגם צורני וזיוף: צוואה צריכה לעמוד בדרישות הצורה הקבועות בסעיפים 18 עד 23 לחוק הירושה. סעיף 25 לחוק מאפשר לקיים צוואה למרות פגם בפרט מהפרטים או בהליך מההליכים שבסעיפים אלה, רק אם התקיימו מרכיבי היסוד של הצוואה ולא היה ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. צוואה שהוכח לגביה כי חתימת המצווה מזויפת לא תקוים.
מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות, ואיפה נדון התיק?
עם הגשת התנגדות, הרשם לענייני ירושה מעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה. לפי סעיף 67א(ב), רואים בבקשה תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, והיא נדונה בפני שופט.
לפי סעיף 67א לחוק, בקשה לצו שהוגשה לה התנגדות אינה מוכרעת בידי הרשם לענייני ירושה, אלא מועברת לבית המשפט. ברגע שמוגשת התנגדות, מועבר תיק הבקשה על כל מצורפיו לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו היה מושבו של המנוח במותו (תקנות 10(א) ו-20 לתקנות הירושה).
בבית המשפט, מגיש הבקשה נרשם כתובע והמתנגד כנתבע (תקנה 21 לתקנות הירושה), וההליך מתנהל לפי תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א-2020, ככל שאין בהן סתירה לתקנות הירושה. ההליך עשוי לכלול הליכי גילוי מסמכים, מינוי רופאים או בודקי כתב יד מטעם בית המשפט במידת הצורך, וניהול דיוני הוכחות וסיכומים.
לפי סעיף 155 לחוק הירושה, בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש, למשל בית הדין הרבני, מוסמך לתת צו ירושה וצו קיום צוואה רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך. הוגשה בבית הדין התנגדות שאין בה הסכמה לשיפוטו, בית הדין ימחק את הבקשה (תקנה 50(א) לתקנות הירושה).
מה עושה מי שמבקש לקיים צוואה ונתקל בהתנגדות?
מי שמבקש לקיים צוואה ונתקל בהתנגדות הופך, לאחר העברת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לתובע בתובענה, והמתנגד לנתבע. עליו להראות שהצוואה עומדת בדרישות החוק, ולהשיב לטענות הפסלות שהעלה המתנגד.
מבקש קיום הצוואה צריך להיערך להליך בבית המשפט לפי סדרי הדין החלים בו ולפי המועדים שבית המשפט קובע. עליו להשיב לטענות המתנגד ולהראות כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
בצוואה שאין בה פגם צורני, נטל השכנוע להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגד, והוא אינו עובר למבקש; גם כשקמה חזקה עובדתית של השפעה בלתי הוגנת, עובר למבקש רק הנטל להביא ראיות (דנ״א 1516/95 מרום נ׳ היועץ המשפטי לממשלה). גם הטוען שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה נושא בנטל להוכיח זאת (ע״א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ׳ מרום).
הכנת ההגנה על צוואה כוללת איסוף עדויות של עדי החתימה, מסמכים רפואיים על מצבו של המצווה במועד העריכה, וראיות לעצמאותו של המצווה בעת ניסוח סעיפי הצוואה.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
איסוף תיעוד רפואי ועובדתי מתקופת העריכה
ריכוז תיקים רפואיים, חוות דעת רפואיות, התכתבויות ועדויות הנוגעות למצבו של המצווה במועד עריכת הצוואה.
הגשת התנגדות בתוך המועד
הגשת כתב ההתנגדות לרשם לענייני ירושה, עם נימוקיה, המסמכים שעליהם היא מבוססת, תצהיר לאימות העובדות וקבלה על תשלום האגרה, בתוך המועד שנקבע בהודעה על הבקשה.
ייעוץ משפטי לבחינת עילות הבטלות והגנה על העיזבון
פנייה לבחינה משפטית של סיכויי ההתנגדות או של התגובה להתנגדות, כדי לבחור את הדרך המשפטית המתאימה.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין התנגדות לצו קיום צוואה לבין התנגדות לצו ירושה?
התנגדות לצו קיום צוואה מוגשת כאשר הוגשה צוואה לקיום ונטען כי היא פסולה. התנגדות לצו ירושה מוגשת כאשר התבקש צו לפי ירושה על פי דין, אך קיימת צוואה שטרם הוגשה או שיש מחלוקת על זהות היורשים על פי דין.
האם סכסוכי ירושה בין אחים חייבים להסתיים בהליך משפטי בבית משפט?
לא. צדדים לסכסוך ירושה רשאים לפנות להליך גישור או להגיע להסכם חלוקת עיזבון המוסכם על כל היורשים, שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק דין, ובכך לחסוך התדיינות משפטית ממושכת.
האם מעורבות של בן משפחה בהסעת המצווה לעורך הדין פוסלת את הצוואה?
מעורבות טכנית בלבד, כגון הסעה, אינה מובילה כשלעצמה לבטלות הוראת הצוואה לפי סעיף 35. בית המשפט העליון קבע כי השאלה אם נהנה "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" נבחנת לפי מכלול הנסיבות, וכי הצטברות של כמה פעולות, כגון הבאת הצוואה לחתימה, הבאת אחד העדים ונוכחות בחדר בעת החתימה, יחד עם מעורבות בהכנת חלק מהצוואה, עשויה להגיע לכך (ע״א 6496/98 בוטו נ׳ בוטו). גם מעורבות שאינה מגיעה לכך עשויה לשמש ראיה בטענה של השפעה בלתי הוגנת.
מה קורה אם מתגלה צוואה מאוחרת יותר לאחר שכבר הוגשה התנגדות?
מי שיש בידו צוואה חייב למסור אותה לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה (סעיף 75 לחוק). אם הבקשה כבר הועברה לבית המשפט, הרשם מודיע לזוכים לפי הצוואה שנמסרה כי הם רשאים להגיש התנגדות לבית המשפט בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה (תקנה 22 לתקנות הירושה). צוואה מאוחרת מבטלת צוואה קודמת במידה שהוראותיהן סותרות (סעיף 36(ב) לחוק), ובית המשפט לענייני משפחה יכריע איזו צוואה משקפת את רצונו האחרון של המצווה.
מקורות
- חוק הירושה, תשכ״ה-1965: סעיפים 18-23, 25, 26, 30, 35, 36, 67, 67א, 72, 75, 155
- תקנות הירושה, תשנ״ח-1998: תקנות 10, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 27, 50
- דנ״א 1516/95 מרום נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פ״ד נב(2) 813 (1998)
- ע״א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ׳ מרום, פ״ד מט(1) 318 (1995)
- ע״א 6496/98 בוטו נ׳ בוטו, פ״ד נד(1) 19 (2000)
- רע״א 3154/94 עאסי נ׳ עאסי, פ״ד מט(2) 250 (1995)