שלחו לקבלן הודעה בכתב
פרטו את אי-ההתאמות או את האיחור, וקצבו זמן סביר לתיקון או לתשלום
חוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 מגן על רוכשי דירה מקבלן בשני מצבים נפוצים. כשהמסירה מתאחרת מעבר לתקופה הקבועה בחוק, הרוכש זכאי ככלל לפיצוי כספי בלא הוכחת נזק, בכפוף לחריגים שבחוק (סעיף 5א). כשמתגלים ליקויי בנייה, הקבלן אחראי לאי-התאמות שהתגלו בתקופת הבדק ובתקופת האחריות, ועל הרוכש להודיע לו ולתת לו הזדמנות נאותה לתקן (סעיפים 4, 4א ו-4ב). עורך דין בודק את החוזה ואת המועדים, מנסח את הדרישה לקבלן, ואם הקבלן אינו משלם או אינו מתקן, מייצג בתביעה.
איחור במסירה
ליקויי בנייה
מה לעשות עכשיו
פרטו את אי-ההתאמות או את האיחור, וקצבו זמן סביר לתיקון או לתשלום
בליקויי בנייה, חוות דעת מפורטת שכוללת אומדן של עלויות התיקון
גם לא כתנאי לקבלת המפתח
שאלות שחוזרות
לא. לפי סעיף 7א(ב) לחוק המכר (דירות), תשל״ג-1973, ויתור, לרבות בכתב, על זכויות הקונה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א, המהווה תנאי להעמדת הדירה לרשות הקונה, בטל. לכן גם אם הרוכש חתם על ויתור כזה כדי לקבל את המפתח, הוא אינו מאבד בשל כך את זכותו לתבוע את הפיצוי.
לפי סעיף 5א(ב) לחוק המכר (דירות), תשל״ג-1973, הפיצויים ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש. החוק אינו מאפשר לקבלן לדחות את התשלום החודשי עד גמר החשבון או עד מסירת הדירה בפועל.
ככלל, יש לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן לפי סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), תשל״ג-1973. סעיף 4ב(ב) לחוק מתיר לרוכש לתקן בעצמו, והקבלן יישא בהוצאות, אם הליקוי חזר לאחר שהקבלן תיקן אותו במשך שנתיים ממועד ההודעה, או אם התיקון דחוף והקבלן לא ביצע אותו בתוך זמן סביר מההודעה. רוכש שתיקן בעצמו בלי לתת לקבלן הזדמנות נאותה עלול לקבל פיצוי מופחת.
כן. סעיף 4(א) לחוק המכר (דירות), תשל״ג-1973 מטיל על הקבלן אחריות כלפי ״הקונה או קונה המשנה״, וסעיף 1 לחוק מגדיר קונה משנה כמי שרוכש דירה מקונה. עם זאת, התקופות נספרות מהעמדת הדירה לרשות הקונה המקורי, ולכן רוכש המשך נהנה רק מהיתרה שנותרה מתקופות הבדק והאחריות.
כשהמסירה מתאחרת ביחס למועד שבחוזה, או כשמתגלים ליקויים והקבלן לא מתקן. בשלב הזה אפשר לבדוק את החוזה ואת המועדים, ולנסח דרישה לקבלן לפני שהזמן חולף.
הדין נבדק נכון ליום 5.11.2026.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלי בחינה פרטנית של נסיבות העניין. אין באמור משום התחייבות לתוצאה כלשהי.