צו מניעה וסעדים זמניים: מתי בית המשפט עוצר פעולה עוד לפני פסק הדין

מה זה צו מניעה, ומה ההבדל בין צו זמני, צו קבוע וצו עשה?

צו מניעה מורה לצד שנגדו ניתן הצו להימנע מביצוע פעולה מסוימת. צו מניעה זמני ניתן במהלך ההליך, בעוד צו קבוע ניתן בפסק הדין הסופי. צו עשה מורה לבצע פעולה.

מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין (תקנה 94). הסעדים הזמניים נועדו למנוע מצב שבו יסוכל ביצוע פסק הדין או שייגרם למבקש נזק שקשה לתקן.

הבחנות יסוד בין סוגי הצווים:

• צו מניעה זמני: צו שמקפיא פעולה (כגון מניעת בנייה, מניעת מכירת נכס או מניעת שימוש במידע מסחרי) עד לסיום בירור התביעה. בית המשפט רשאי לתת אותו אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין (תקנה 109).
• צו עשה זמני: צו המורה לצד לנקוט פעולה זמנית (כגון החזרת מצב לקדמותו). בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות במתן סעד זמני המשנה את המצב הקיים, וכי סעד כזה יינתן רק במקרים חריגים (רע״א 2071/21).
• צו מניעה קבוע: סעד סופי הניתן במסגרת פסק הדין המסיים את ההליך.

מהם התנאים שבית המשפט בוחן בעת דיון בבקשה לצו מניעה זמני?

בית המשפט בוחן אם הוצגו ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ולנחיצות הסעד, את מאזן הנזקים בין הצדדים, אם קיים סעד שפגיעתו קלה יותר, ואת תום הלב של בעלי הדין.

מתן סעד זמני לפני שהוכרעה התביעה לגופה פוגע בזכויות הנתבע, ולכן תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את התנאים והשיקולים.

אמות המידה הראשיות למתן הסעד:

• ראיות לכאורה ונחיצות: בית המשפט רשאי לתת את הסעד אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד ובנחיצותו (תקנה 95(ב)).
• מאזן הנוחות: הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד, לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן, וכן נזק לאדם אחר או לעניין ציבורי (תקנה 95(ד)(1)).
• סעד שפגיעתו קלה יותר: האם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר ומשיג את אותה תכלית (תקנה 95(ד)(2)).
• תום לב ושיהוי: תום לבם של בעלי הדין, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בהגשת התביעה או הבקשה (תקנה 95(ד)(3)).

מתי ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, ומה קורה לאחר נתינתו?

צו מניעה זמני במעמד צד אחד ניתן במקרים דחופים במיוחד, מטעמים מיוחדים, אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מספקות כי קיים חשש סביר שהעיכוב שבקיום דיון במעמד שני הצדדים יסכל את מטרת הסעד או יגרום למבקש נזק חמור (תקנה 97(א)).

מתן צו בלי לשמוע את הצד השני הוא צעד חריג. ככלל, בקשה לסעד זמני נדונה במעמד בעלי הדין.

ההליך במעמד צד אחד לפי התקנות:

• התחייבות עצמית וערובה: סעד זמני מותנה בהתחייבות עצמית של המבקש ובערובה לפיצוי על נזק שייגרם אם הצו יפקע או יצומצם, והוא נכנס לתוקף רק עם הפקדת כל הערובות שהורה עליהן בית המשפט, זולת אם הורה אחרת מטעמים מיוחדים (תקנה 96).
• המצאה למשיב: העתקי הצו, הבקשה והמסמכים מומצאים למשיב במסירה אישית לא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים (תקנה 97(ד)). צו שלא הומצא כך פוקע, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים (תקנה 100(2)).
• דיון במעמד שני הצדדים: בית המשפט קובע דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הארעי, וימי פגרה באים במניין (תקנה 97(ה)).

האם ניתן להגיש בקשה לצו מניעה זמני לפני הגשת תביעה?

כן. בית המשפט רשאי לתת סעד זמני גם לפני הגשת כתב תביעה, אם שוכנע שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שיורה בית המשפט (תקנה 95(ג)).

אפשרות זו מיועדת למצבים דחופים שבהם נדרשת פנייה מיידית לבית המשפט לפני שהושלמה הכנת כתב התביעה.

מגבלות הבקשה לצו מניעה זמני לפני הגשת תביעה:

• חובת הגשת התביעה העיקרית: אם לא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו, או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט, הצו פוקע (תקנה 100(3)).
• התחייבות עצמית וערובה: התנאים שבתקנה 96 חלים גם על בקשה כזו.

מהו עיקול זמני, וכיצד הוא שונה מעיקול בהוצאה לפועל?

עיקול זמני הוא סעד זמני שבית המשפט מטיל, בתביעה לסכום כסף, על נכסי הנתבע במהלך ההליך, כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין. עיקול בהוצאה לפועל מוטל בתיק הוצאה לפועל, למשל על פי פסק דין או שטר.

עיקול זמני נועד למנוע מצב שבו נכסי הנתבע לא יהיו זמינים לביצוע פסק הדין בתום ההליך.

הבדלי יסוד בין עיקול זמני לעיקול בהוצאה לפועל:

• מי מטיל ומתי: עיקול זמני מטיל בית המשפט במהלך ניהול התביעה (תקנה 103(א)). עיקול בהוצאה לפועל מוטל בתיק הוצאה לפועל, וככלל אין מתחילים בביצוע לפני המצאת האזהרה וחלוף התקופה שנקבעה בה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן (סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967), כמפורט במאמר פתיחת תיק הוצאה לפועל.
• מה צריך להראות: בעיקול זמני נדרש לשכנע את בית המשפט כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין (תקנה 103(א)). בקשה לעיקול זמני נדונה ככלל במעמד צד אחד (תקנה 97(ג)), והמשיב רשאי לבקש את ביטולו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו (תקנה 97(ו)).

קיבלתם צו מניעה נגדכם: כיצד ניתן לבקש את ביטולו?

מי שניתן נגדו צו במעמד צד אחד יכול להציג את טענותיו בדיון במעמד בעלי הדין, ולהראות כי לא התקיימו התנאים למתן הצו, כי המבקש לא גילה עובדות מהותיות, או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בהמשך ניתן לבקש עיון מחדש אם השתנו הנסיבות (תקנה 98).

התמודדות עם צו מניעה שניתן נגד חברה או יחיד מחייבת פעולה מהירה:

• שיהוי וחוסר תום לב: הוכחה כי המבקש השתהה בפנייתו לבית המשפט, או הסתיר עובדות מהותיות בבקשה במעמד צד אחד (תקנה 95(ד)(3)).
• מאזן הנוחות: הצגת הנזק שנגרם לנתבע בעקבות הצו, מול הנזק הנטען של המבקש (תקנה 95(ד)(1)).
• פיצוי מהערובה: אם הצו פקע או צומצם, מי שנפגע ממנו רשאי להגיש תביעה או בקשה לפיצויים בשל הנזק שנגרם עקב מתן הצו בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני. אם לא הוגשה, הערובה מוחזרת למבקש, ובית המשפט רשאי להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים (תקנות 96(א), 101).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018, פרק ט״ו (תקנות 94 עד 128), ובפרט תקנות 94 עד 98, 100, 101, 103, 109, 124
• חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967, סעיף 7(ה)
• פקודת בזיון בית המשפט, סעיף 6
• חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס״ב-2001, סעיף 2
• רע״א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע״מ נ׳ אזורים בנין (1965) בע״מ (בית המשפט העליון, 13.7.2021)
• רע״א 3888/04 שרבט נ׳ שרבט, פ״ד נט(4) 49 (2004)