פתיחת תיק הוצאה לפועל: פסק דין, צ׳ק או תביעה על סכום קצוב ודרכי הגבייה

מה זה הוצאה לפועל, ואילו חובות אפשר לבצע בה?

הוצאה לפועל היא ההליך לביצוע פסקי דין וחיובים שדינם כפסק דין. אפשר לפתוח תיק לביצוע פסק דין כספי או פסק דין לעשייה או לפינוי, לביצוע שטר או צ׳ק, ולביצוע תביעה על סכום קצוב שאינה עולה על התקרה הקבועה בחוק.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967 מעמיד לזוכה ולנושה כמה מסלולים לפתיחת תיק בהוצאה לפועל, לפי מקור החוב.

מסלולי פתיחת תיק בהוצאה לפועל:

• פתיחת תיק הוצאה לפועל פסק דין: ביצוע פסק דין או החלטה של בית משפט או בית דין. ככלל, הבקשה מוגשת אחרי שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד, אחרי שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 6(ב) לחוק).
• בקשה לביצוע שטר: ביצוע שטר חליפין, שטר חוב או שיק, כמו פסק דין של בית משפט (סעיף 81א לחוק).
• תביעה על סכום קצוב: הגשת תביעה להוצאה לפועל על סכום כסף קצוב שבא מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, או מכוח הוראה מפורשת של חיקוק, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש״ח ביום הגשתה (סעיף 81א1(א) לחוק, נכון לנובמבר 2026). לפני הגשת הבקשה הנושה ממציא לחייב התראה בדואר רשום עם אישור מסירה, והבקשה מוגשת בתום 30 ימים ולא יאוחר משנה מיום המצאת ההתראה (סעיף 81א1(ב1) ו-(ג)).

כיצד מבוצעת פתיחת תיק בהוצאה לפועל ומה מצרפים לבקשה?

פתיחת תיק נעשית בהגשת בקשת ביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, ואפשר להגיש בקשות גם באופן מקוון דרך רשות האכיפה והגבייה. לבקשה מצרפים את המסמכים שמבססים את החוב, ומשלמים אגרה לפי התקנות.

הקפדה על פרטים מדויקים בבקשה מונעת עיכובים בהמצאת האזהרה ובהמשך ההליכים.

שלבי הפתיחה והמסמכים הנדרשים:

• מסמכי יסוד: פסק הדין, השטר, או בתביעה על סכום קצוב, כתב התביעה, המסמכים התומכים בה, העתק ההתראה ואישור המסירה שלה (סעיף 81א1(ג)(1)).
• פרטי החייב והזוכה: שם מלא, מספר תעודת זהות או מספר תאגיד, כתובת מעודכנת ופרטי חשבון בנק לקבלת הכספים.
• תשלום אגרות הוצאה לפועל: בבקשה לביצוע פסק דין כספי או תביעה על סכום קצוב האגרה היא 1% מסכום החוב בעת הגשת הבקשה, ובבקשה לביצוע שטר 1.25%, ובשני המקרים לא פחות מסכום מזערי שנקבע בתקנות (התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח-1968, נכון לנובמבר 2026). האגרות וההוצאות מתווספות לסכום החוב ומוטלות על החייב (סעיף 9(ב) לחוק).

מה קורה לאחר פתיחת התיק ומהי חובת ההמצאה והאזהרה לחייב?

לאחר פתיחת התיק מומצאת לחייב אזהרה. בתיק פסק דין החייב צריך, בתוך 20 ימים, לשלם או להגיש בקשה לצו תשלומים. בשטר ובתביעה על סכום קצוב המועד להגשת התנגדות הוא 30 ימים מיום המצאת האזהרה.

האזהרה היא שלב מהותי הנדרש לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל.

משמעות תקופת האזהרה:

• פרק הזמן באזהרה: בתיק פסק דין, 20 ימים מיום המצאת האזהרה לקיים את פסק הדין, לשלם או להגיש בקשה לצו תשלומים (סעיף 7(א)). בבקשה לביצוע שטר ובתביעה על סכום קצוב, המועד להגשת התנגדות הוא 30 ימים מיום המצאת האזהרה (סעיפים 81א(ג1) ו-81א1(ה)(1)).
• איסור נקיטת הליכים מוקדמים: ככלל, אין מתחילים בביצוע לפני המצאת האזהרה וחלוף התקופה שנקבעה בה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן (סעיף 7(ה)). בתביעה על סכום קצוב החוק קובע במפורש שלא יוחל בביצוע לפני המצאת האזהרה וחלוף התקופה (סעיף 81א1(ה)(2)).

התנגדות של החייב: מה היא עושה לתיק, ואיך הנושה מתכונן לדיון?

אם החייב מגיש התנגדות בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה, רשם ההוצאה לפועל מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט, שמחליט אם לתת לחייב רשות להתגונן.

סעיפים 81א ו-81א1 לחוק ההוצאה לפועל מאפשרים לחייב להגיש התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בתמיכת תצהיר.

משמעות ההתנגדות עבור הנושה:

• העברת התיק לבית המשפט: משהוגשה התנגדות, רשם ההוצאה לפועל מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט (סעיפים 81א(ג) ו-81א1(ד)(2)).
• רשות להתגונן: בית המשפט מחליט בהתנגדות על יסוד האמור בה וחקירת המצהיר, ורשאי להתנות את הרשות להתגונן בתנאים, לרבות ערובה. ניתנה רשות להתגונן, הבקשה לביצוע נחשבת ככתב תביעה והתצהיר ככתב הגנה (תקנה 20 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018), כפי שמוסבר במאמר גביית חובות מלקוחות עסקיים.
• דחיית ההתנגדות: אם ההתנגדות לביצוע שטר נדחית, הזוכה ממציא את ההחלטה ללשכת ההוצאה לפועל, וההליכים נמשכים באותו תיק (תקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש״ם-1979).

החייב לא משלם והאזהרה חלפה: אילו אמצעי גבייה והגבלות ניתן להפעיל?

בחלוף תקופת האזהרה בלי תשלום, הזוכה רשאי לבקש נקיטת הליכי גבייה, כולל עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיקול רכב ועיקול מטלטלין, ובתנאים שבחוק גם הטלת הגבלות על החייב.

חוק ההוצאה לפועל מעמיד לרשות הזוכה כמה אמצעי גבייה של חובות:

• עיקולים כספיים: עיקול חשבונות בנק, תוכניות חיסכון ומשכורת אצל המעסיק.
• עיקול נכסים ורכבים: עיקול רכב ועיקול מטלטלין של החייב.
• צווי מידע וחקירת יכולת: רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מסירת מידע על החייב (סעיף 7ב), ולחקור את מצבו הכלכלי, נכסיו והכנסותיו בחקירת יכולת (סעיף 67).
• הגבלות על החייב: הגבלה מקבלת דרכון או מהחזקתו, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלה משימוש בכרטיס חיוב, והגבלה מייסוד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד (סעיף 66א). הגבלות מוטלות רק בתנאים שבסעיף 66ב, בין השאר כשהוכח שהחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב, או כשהחוב נובע מפסק דין למזונות, ורק אם החייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל או שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה (סעיף 7(ג)). על חייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים חלות הגבלות לפי סעיף 69ד.

מה קורה לתיק ההוצאה לפועל אם החייב פותח בהליך חדלות פירעון?

עם מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, ההליכים נגד החייב מוקפאים, והנושה מגיש תביעת חוב לנאמן בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו.

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, מתן צו לפתיחת הליכים מקפיא את ההליכים נגד החייב.

השלכות על הזוכה:

• הקפאת הליכים: לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכים שטרם הושלמו, ועיקול שהוטל לפני מתן הצו על נכס מנכסי קופת הנשייה בטל, למעט חריגים שבחוק (סעיפים 25(א)(3), 29 ו-121 לחוק). ביחיד, גם הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה בטלות (סעיף 121(א)(3)).
• הגשת תביעת חוב: נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו, והנאמן רשאי להאריך את התקופה בנסיבות שבחוק (סעיף 210), כפי שמוסבר במאמר חדלות פירעון.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967, סעיפים 6, 7, 7ב, 9, 20ב, 20ה, 66א, 66ב, 67, 69ד, 81א, 81א1
• תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם-1979, תקנה 108
• תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח-1968, התוספת
• תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, תקנה 20
• פקודת השטרות [נוסח חדש], סעיף 96
• חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018, סעיפים 25, 29, 121, 210