התפטרות בדין מפוטר: מתי מגיעים פיצויים גם כשמתפטרים

מה קובע החוק?

החוק רואה בהתפטרות כזו פיטורים לכל דבר, לעניין הפיצויים.

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963, קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים."

מטרת הסעיף פשוטה. היא מונעת ממעסיק להרע את תנאי העבודה עד שהעובד "יבחר" לעזוב, ובכך לחסוך את הפיצויים.

שינוי סביר שנובע מניהול העסק לא יזכה בפיצויים. פגיעה ממשית בעובד, כן.

הסעיף מאזן בין שני עקרונות:

• זכותו של המעסיק לנהל את העסק: לבצע שינויים ארגוניים, לייעל תהליכים ולהעביר עובדים בין תפקידים.
• חובת תום הלב ביחסי עבודה: חובה לנהוג בהגינות ובשקיפות, ולשמור על כבוד העובד ועל זכויותיו.

מה נחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה?

שינוי משמעותי לרעה, שנבחן באופן אובייקטיבי.

השאלה היא לא אם העובד נפגע או לא אהב את ההחלטה, אלא אם עובד סביר במקומו היה רואה בשינוי פגיעה ממשית. שינוי קל או זמני, שנמצא בגבולות הניהול הסביר, אינו מספיק.

שימו לב לעיתוי. עובד שממשיך לעבוד זמן רב אחרי ההרעה בלי להתנגד לה, עלול להיחשב כמי שהסכים לשינוי. מנגד, גם נסיבות שהיו קיימות מתחילת ההעסקה עשויות להקים עילה, אם החמירו עם הזמן.

מצבים שבתי הדין לעבודה הכירו בהם, בין היתר:

• פגיעה בשכר: הפחתת שכר היסוד, ביטול עמלות קבועות, או שינוי לרעה במבנה התגמול בלי הסכמת העובד.
• אי תשלום שכר במועד: הלנת שכר חוזרת, או תשלום באיחור.
• אי הפרשה לזכויות סוציאליות: פנסיה, קרן השתלמות, או זכויות אחרות שהחוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי מחייבים.
• שינוי מהותי בהיקף המשרה או בשעות: למשל, מעבר כפוי למשמרות לילה, או קיצוץ במשרה שפוגע בשכר.
• פגיעה במעמד: הורדה בדרגה, העברה לתפקיד נחות, או שלילת סמכויות.
• העתקת מקום העבודה: למרחק שמאריך משמעותית את הנסיעה, בלי פתרון הולם מצד המעסיק.
• הרעה בתנאים הפיזיים של מקום העבודה.
• יחס משפיל או פוגעני, והטרדה מינית.

האם חובה להתריע למעסיק לפני שמתפטרים?

ככלל, כן, וכאן נופלות תביעות רבות.

גם כשההרעה ממשית, על העובד להעמיד את המעסיק על הבעיה ולתת לו הזדמנות אמיתית לתקן אותה. אם המעסיק תיקן והעובד התפטר בכל זאת, הזכות לפיצויים לא תקום.

החוק אינו מחייב שההתראה תהיה בכתב, אבל רק התראה בכתב מוכיחה בהמשך שהמעסיק ידע ולא תיקן. כדאי שהיא תכלול:

• תיאור מדויק של ההרעה, ומתי היא התחילה.
• בקשה לתקן אותה בתוך פרק זמן סביר.
• הבהרה שאם לא תתוקן, תראו את עצמכם כמי שמתפטר בדין מפוטר.

מתי אין צורך בהתראה?

במקרים חריגים בלבד:

• המעסיק הבהיר שאינו יכול או אינו מתכוון לתקן את ההרעה.
• ההתנהגות חמורה, כמו אלימות, הטרדה מינית או השפלה קשה, ואי אפשר לדרוש מהעובד להישאר אפילו לזמן קצר.
• הפגיעה כבר אינה ניתנת לתיקון.

אילו סיבות נוספות מזכות בפיצויים כשמתפטרים?

החוק מונה עילות נוספות שבהן רואים התפטרות כפיטורים.

בכל המקרים נדרש ותק: שנה אחת ברציפות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. בעובד עונתי, שתי עונות בשתי שנים רצופות (סעיף 1(א)).

• מצב בריאותי של העובד או של בן משפחתו, כשהממצאים הרפואיים ותנאי העבודה מצדיקים את ההתפטרות (סעיף 6).
• התפטרות הורה בתוך תשעה חודשים מיום הלידה, כדי לטפל בילד (סעיף 7). הסעיף חל גם על אימוץ, אומנה ומשמורת. בתנאים שהחוק קובע, הוא חל גם על ההורה השני, אבל רק אחד ההורים יכול לממש אותו.
• שהייה במקלט לנשים מוכות של שישים ימים לפחות (סעיף 7א).
• העתקת מקום המגורים, בנסיבות שנקבעו בחוק ובתקנות (סעיף 8).
• עובד עונתי שהתפטר אחרי שלוש עונות רצופות, כשהמעסיק לא הבטיח לו עבודה רצופה (סעיף 11(ב)).
• גיוס לשירות סדיר, או לשירות לאומי או אזרחי של שישה חודשים לפחות (סעיף 11(ג)).
• הגעה לגיל פרישה (סעיף 11(ה)).

האם מגיעים דמי אבטלה אחרי התפטרות בדין מפוטר?

לא באופן אוטומטי, וזו טעות נפוצה.

מדובר בשתי שאלות נפרדות, לפי שני חוקים שונים: פיצויי הפיטורים נקבעים לפי חוק פיצויי פיטורים, ודמי האבטלה לפי כללי ביטוח האבטלה בביטוח הלאומי.

הכלל: מי שהתפטר מרצונו בלי הצדקה אינו מקבל דמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מהיום שבו הפסיק לעבוד.

המשמעות המעשית: אפשר להיות זכאים לפיצויי פיטורים, ובכל זאת להמתין 90 יום לדמי אבטלה. לכן שמרו את מכתב ההתראה, את מכתב ההתפטרות ואת התכתובות. הביטוח הלאומי יבקש לראות אותם.

הנסיבות שמבטלות את תקופת ההמתנה מוגדרות בנפרד, והביטוח הלאומי בוחן אותן בעצמו. ביניהן:

• בעיה בריאותית חמורה של העובד או של בן משפחה קרוב.
• הרעה משמעותית בתנאי העבודה.
• מעבר דירה או שינוי מקום העבודה, כשהמרחק עולה על 60 קילומטר (40 קילומטר לאם לילד עד גיל 7).
• הטרדה מינית במקום העבודה.

האם צריך לתת הודעה מוקדמת?

ככלל, כן.

ההכרה בהתפטרות כפיטורים לעניין הפיצויים אינה פוטרת מחובת ההודעה המוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001. אורך ההודעה תלוי בוותק ובצורת ההעסקה, חודשית או שעתית.

החריג: כשהנסיבות לא מאפשרות להמשיך לעבוד גם בתקופת ההודעה, למשל סכנה בטיחותית או אלימות.

אם עוזבים בלי הודעה מוקדמת ובלי הצדקה, עלולים להידרש לפצות את המעסיק בגובה השכר בעד התקופה שלא ניתנה עליה הודעה.

מה כותבים במכתב ההתפטרות?

המכתב הוא הראיה המרכזית בהמשך, ולכן הניסוח שלו קובע.

מכתב שמנמק את העזיבה ב"סיבות אישיות", או במעבר לעבודה אחרת, עלול לסתור את הטענה שההתפטרות נבעה מההרעה.

כדאי שהמכתב יכלול:

• את הסיבה להתפטרות, במפורש ובלשון עובדתית.
• הפניה להתראה שנשלחה קודם: התאריך שלה, ומה קרה אחריה.
• הבהרה שההתפטרות היא בנסיבות שבהן רואים אותה כפיטורים, לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
• את תקופת ההודעה המוקדמת, ואת מועד סיום העבודה בפועל.

ומה המעסיק צריך לדעת?

מניעה זולה בהרבה מתביעה.

מעסיק שמתעלם מהתראה חושף את עצמו לתביעת פיצויי פיטורים, ולעיתים גם לפיצויי הלנת פיצויים.

בגישה של משפט עבודה מונע, כדאי למעסיק:

• לפני כל שינוי בשכר, בהיקף המשרה, בתפקיד או במקום העבודה: לבחון אם מדובר בהרעה מוחשית. אם כן, להשיג את הסכמת העובד ולתעד אותה.
• כשמגיע מכתב התראה מעובד: להתייחס אליו ברצינות ולבדוק את הטענות. אחר כך לשקול תיקון, או הסדר מוסכם.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963, סעיפים 1, 6, 7, 7א, 8, 11
• תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד-1964
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001
• חוק הגנת השכר, תשי״ח-1958
• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ״ה-1995, פרק ביטוח אבטלה