הודעה מוקדמת להתפטרות ולפיטורים: כמה ימים קובע החוק

כמה ימי הודעה מוקדמת מגיעים לעובד במשכורת חודשית?

מיום אחד לכל חודש עבודה בתחילת הדרך, ועד חודש ימים אחרי שנת העבודה הראשונה (סעיף 3 לחוק).

החוק מבחין בין עובד במשכורת, שעיקר שכרו משולם לפי חודש, לבין עובד בשכר, כלומר כל עובד אחר, למשל לפי שעה, יום או תפוקה. ההגדרות לקוחות מסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963.

לעובד במשכורת, אורך ההודעה לפי הוותק:

• ששת חודשי העבודה הראשונים: יום אחד בעד כל חודש עבודה (סעיף 3(1)).
• מהחודש השביעי ועד סוף השנה הראשונה: 6 ימים, ועוד יומיים וחצי בעד כל חודש עבודה בתקופה הזו (סעיף 3(2)).
• אחרי שנת העבודה הראשונה: חודש ימים (סעיף 3(3)).
• לדוגמה: עובד במשכורת שפוטר אחרי תשעה חודשי עבודה זכאי ל-6 ימים, ועוד 2.5 ימים בעד כל אחד מהחודשים השביעי עד התשיעי. בסך הכול 13.5 ימים.

וכמה ימים מגיעים לעובד שעתי או יומי?

המדרג ארוך יותר: חודש ימים מגיע רק אחרי שלוש שנות עבודה (סעיף 4 לחוק).

לעובד בשכר, אורך ההודעה לפי הוותק:

• שנת העבודה הראשונה: יום אחד בעד כל חודש עבודה (סעיף 4(1)).
• שנת העבודה השנייה: 14 ימים, ועוד יום אחד בעד כל שני חודשי עבודה בשנה הזו (סעיף 4(2)).
• שנת העבודה השלישית: 21 ימים, ועוד יום אחד בעד כל שני חודשי עבודה בשנה הזו (סעיף 4(3)).
• אחרי שנת העבודה השלישית: חודש ימים (סעיף 4(4)).
• לדוגמה: עובד שעתי שפוטר אחרי 20 חודשי עבודה זכאי ל-14 ימים, ועוד יום אחד בעד כל שני חודשים מתוך שמונת החודשים שעבד בשנה השנייה. בסך הכול 18 ימים.

האם עובד שמתפטר חייב לתת אותה הודעה מוקדמת?

כן. סעיף 5 לחוק מחיל את אותם ימים, לפי הוותק, גם על התפטרות.

עובד שמתפטר נותן למעסיק הודעה מוקדמת באורך שהמעסיק היה צריך לתת לו, אילו פוטר באותו שלב.

ההודעה ניתנת בכתב, בהתפטרות כמו בפיטורים. היא צריכה לציין את התאריך שבו נמסרה ואת התאריך שבו ההתפטרות נכנסת לתוקף (סעיף 2(ג) לחוק). הודעה בעל פה קשה להוכיח, ולכן כדאי למסור אותה בדרך שמשאירה תיעוד.

החריג: סעיף 10(1) לחוק פוטר עובד מהודעה מוקדמת בנסיבות מיוחדות, שבגללן אי אפשר לדרוש ממנו להמשיך לעבוד בתקופת ההודעה. בית הדין החיל את החריג, למשל, על עובד שהתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי השכר, אחרי שדרש לתקן אותה והמעסיק סירב.

החריג אינו אוטומטי. גם עובד שהתפטר בדין מפוטר חייב, ככלל, בהודעה מוקדמת, ובית הדין בוחן אם בנסיבות המקרה אין לדרוש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה.

מה קורה כשלא נותנים הודעה מוקדמת?

הצד שלא נתן הודעה משלם לצד השני פיצוי בגובה השכר הרגיל, בעד הימים שלא ניתנה עליהם הודעה (סעיף 7 לחוק).

מעסיק שפיטר בלי הודעה מוקדמת משלם את הפיצוי לעובד (סעיף 7(א)). עובד שהפסיק לעבוד בלי הודעה מוקדמת משלם את הפיצוי למעסיק (סעיף 7(ב)). "שכר רגיל" הוא השכר שמשמש לחישוב פיצויי פיטורים (סעיף 1 לחוק). בית הדין הארצי לעבודה קבע שהמעסיק אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק כדי לקבל את הפיצוי.

המעסיק רשאי לקזז את הפיצוי מהשכר האחרון (סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958) ומפיצויי הפיטורים (סעיף 20(ב2) לאותו חוק). לפי הפסיקה, מותר לקזז רק חוב קצוב, שהוכח או שאינו שנוי במחלוקת. בית הדין הארצי אישר לקזז את הפיצוי הזה מפיצויי הפיטורים. מעסיק שלא קיזז בזמן אמת, בגמר החשבון, עלול להיחשב כמי שוויתר על הקיזוז.

שני חריגים: עובד שחל עליו החריג של נסיבות מיוחדות אינו חייב בפיצוי (סעיף 10(1)). מעסיק שפיטר עובד בנסיבות שבהן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים או לפי החלטה של בית דין למשמעת, פטור מהודעה מוקדמת (סעיף 10(2)).

מה זה חלף הודעה מוקדמת?

תשלום במקום עבודה בפועל: המעסיק מוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה, כולה או חלקה, ומשלם לו את השכר הרגיל בעדה (סעיף 6 לחוק).

הוויתור אפשרי גם כשהמעסיק מפטר (סעיף 6(א)) וגם כשהעובד מתפטר (סעיף 6(ב)). בפיטורים, המעסיק מודיע על הוויתור בהודעת הפיטורים עצמה.

הסכום הוא השכר הרגיל, כלומר השכר שמשמש לחישוב פיצויי פיטורים, בעד הימים שעליהם ויתר המעסיק.

כדאי שמכתב הפיטורים יאמר במפורש אם יחסי העבודה מסתיימים מיד, או שהעובד רק משוחרר מהגעה עד תום תקופת ההודעה. ההבדל משפיע על המועד שבו מסתיימים יחסי העבודה, ועל הזכויות שנצברות עד אז.

האם ההודעה המוקדמת רצה בזמן מחלה?

לפי לשון החוק, הודעה שניתנה לפני המחלה ממשיכה לרוץ, ובתי הדין האזוריים החילו את החוק כלשונו. אבל לפני שנוסף הסעיף לחוק, פסק בית הדין הארצי שהעבודה אינה מסתיימת לפני שהעובד ניצל את ימי המחלה שצבר לפי החוק, ובית הדין הארצי טרם הכריע אם הכלל הזה עדיין חל.

סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו-1976, אוסר לפטר עובד שנעדר בגלל מחלתו, כל עוד עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים, ועד 90 ימים לכל היותר. האיסור אינו חל כשהודעת הפיטורים ניתנה לפני שהעובד נעדר בגלל מחלתו, וגם כשמקום העבודה נסגר באופן קבוע או כשהמעסיק בפשיטת רגל או בפירוק. וכשהעובד כבר נעדר בגלל מחלתו כשקיבל את ההודעה, העבודה אינה יכולה להסתיים לפני שניצל את ימי המחלה שצבר לפי החוק.

עוד לפני שנוסף סעיף 4א, קבע בית הדין הארצי לעבודה שאם העובד חלה בתקופת ההודעה, על המעסיק לאפשר לו לנצל את ימי המחלה שצבר לפי חוק דמי מחלה, עד 90 ימים, לפני שהעבודה מסתיימת (ע״ע 383/07 קרן מקפת נ׳ וניט). מאז שנוסף הסעיף, בתי הדין האזוריים החילו את החריג כלשונו, ובית הדין הארצי טרם הכריע אם הכלל שנקבע בעניין קרן מקפת עדיין חל.

עובד שהתפטר וחלה בתקופת ההודעה שנתן, והמציא אישורי מחלה כדין, אינו חייב להתייצב לעבודה בזמן המחלה. באותו מקרה העובד היה חולה לאורך כל תקופת ההודעה, ובית הדין הארצי ראה בכך נסיבות מיוחדות לפי סעיף 10(1), ולכן קבע שאין לנכות משכרו פיצוי בשל אי מתן הודעה (ע״ע 38449-06-11 דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות 2007 בע״מ נ׳ פוטיחה).

ומה הדין בחופשה שנתית?

בפיטורים, ימי הודעה מוקדמת אינם נספרים כימי חופשה, אלא אם עלו על 14, ורק בחלק שמעבר להם (סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית, תשי״א-1951).

בית הדין הארצי לעבודה קבע שחפיפה בין חופשה שנתית לתקופת ההודעה פוגעת בתכלית של שתי הזכויות, כי עובד בחופשה אינו מחפש עבודה (דב״ע נח/3-107 ארבל נ׳ HPH Products Ltd).

כשהמעסיק ויתר על עבודת העובד בתקופת ההודעה, ככלל עליו לשלם פדיון מלא של ימי החופשה, בנוסף לתשלום במקום ההודעה, ואין לחפוף ביניהם (ע״ע 1496/02 נשואה זנקס בע״מ נ׳ ארז). שניים מהשופטים בהרכב סברו שמותר להוציא עובד לחופשה בתקופת ההודעה, מעבר ל-14 הימים הראשונים, אם הדבר נעשה בתום לב ומצורכי העבודה, והפסיקה האזורית בשאלה אינה אחידה.

האם חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יכולים לקבוע תקופה אחרת?

הם יכולים לתת לעובד תקופה ארוכה יותר מזו שבחוק, לא קצרה יותר.

סעיף 12 לחוק קובע שהחוק אינו גורע מזכות שניתנה לעובד בחוק אחר, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. כלומר, החוק קובע מינימום. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי יכולים לחייב את המעסיק בהודעה ארוכה יותר.

חוזה שמחייב גם עובד מתפטר בתקופה ארוכה מזו שבחוק מעורר שאלות נוספות. לפני שמסתמכים על תניה כזו, ובוודאי לפני שמקזזים משכר על בסיסה, כדאי לבדוק אותה.

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001, סעיפים 1 עד 7, 10, 12
• חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963, סעיפים 7, 12, 16, 17
• חוק הגנת השכר, תשי״ח-1958, סעיפים 20(ב2), 25(ב)
• חוק דמי מחלה, תשל״ו-1976, סעיף 4א
• חוק חופשה שנתית, תשי״א-1951, סעיף 5(א)(7)
• חוק עבודת נשים, תשי״ד-1954, סעיף 9(ג)
• ע״ע (ארצי) 33791-11-10 נובכוב נ׳ ר-צ פלסט בע״מ (24.5.2012)
• דב״ע נד/3-101 עמנואל נ׳ שופרסל בע״מ, פד״ע כח 241 (1995)
• ע״ע (ארצי) 41354-02-16 מלכה נ׳ טרייל סוכנויות בע״מ (9.1.2019)
• ע״ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ׳ וניט (7.12.2008)
• ע״ע 38449-06-11 דיגיטל וריפיקיישן טכנולוגיות 2007 בע״מ נ׳ פוטיחה (23.12.2012)
• דב״ע נח/3-107 ארבל נ׳ HPH Products Ltd, פד״ע לב 156
• ע״ע 1496/02 נשואה זנקס בע״מ נ׳ ארז (3.8.2008)
• ד״מ (אזורי ת״א) 10206-06-22 כהן נ׳ אינדיגו פיננסים א.פ. בע״מ (26.7.2023)
• סע״ש (אזורי ת״א) 33067-10-19 אלפסי נ׳ מועצה מקומית בית אריה עופרים (23.3.2022)