מאת עו"ד ענת זהבי · עודכן לאחרונה ב-
פיטורים בזמן מחלה אסורים, ככלל, כל עוד העובד נעדר בגלל מחלתו ועוד לא ניצל את ימי המחלה שצבר. כך קובע סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו-1976. יש שני חריגים: הודעת פיטורים שנמסרה בכתב לפני שהעובד נעדר בגלל מחלתו, והפסקת פעולת העסק או פירוקו. גם כשהפיטורים מותרים, הם חייבים להיעשות בתום לב.
מתי פיטורים בזמן מחלה אסורים?
כשהעובד נעדר מהעבודה בגלל מחלתו, ועומדים לזכותו ימי מחלה צבורים.
סעיף 4א לחוק דמי מחלה אוסר על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלה, בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה מהימים שצבר. האיסור חל גם כשהזכאות לדמי מחלה נקבעה בהסכם קיבוצי.
עובד צובר יום וחצי של מחלה בעד כל חודש עבודה מלא, עד 90 ימים לכל היותר (סעיף 4). לכן אורך ההגנה תלוי בוותק ובימים שכבר נוצלו. עובד חדש מוגן לתקופה קצרה יותר מעובד ותיק.
ההגנה חלה על מחלת העובד עצמו. היעדרות כדי לטפל בילד, בבן זוג או בהורה חולים מוסדרת בחוקים נפרדים, עם תנאים משלהם.
אחרי שימי המחלה הצבורים נגמרו, האיסור שבחוק כבר אינו חל. אבל אין פירוש הדבר שמותר לפטר בכל מקרה. מעסיק שמחכה ליום שבו נגמרים ימי המחלה כדי לפטר מיד, עלול להיחשב כמי שפעל בחוסר תום לב.
התנאים להגנה:
- העובד נעדר בפועל בגלל מחלה, ומסר אישור מחלה כנדרש.
- נותרו לזכותו ימי מחלה צבורים, שעוד לא נוצלו.
מתי בכל זאת מותר לפטר עובד חולה?
החוק קובע שני חריגים בלבד.
בזמן היעדרות בגלל מחלה, מותר לפטר רק באחד משני המצבים האלה:
- הודעת פיטורים בכתב, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001, שנמסרה לעובד לפני שנעדר בגלל מחלתו.
- העסק הפסיק לפעול באופן קבוע, המעסיק הוכרז פושט רגל, או שניתן צו פירוק נגד החברה. סגירה זמנית, ירידה בהיקף העבודה או קשיים כלכליים אינם מספיקים.
האם מותר לקיים שימוע בזמן מחלה?
הפסיקה אינה אחידה, אבל ככלל אין לקיים שימוע כשהעובד חולה ונמצא בבית.
בתי דין רבים קבעו שעובד חולה אינו יכול להתכונן לשימוע ולטעון את טענותיו כראוי. יש פסקי דין שהתירו לשלוח זימון בזמן המחלה, כשהשימוע עצמו נקבע למועד שבו העובד יכול להשתתף בו.
עמידה על קיום השימוע במועד, למרות אישור מחלה, עלולה להצביע על כך שההחלטה התקבלה מראש. לכן דחיית שימוע עקב מחלה היא הדרך המקובלת:
- עובד שזומן לשימוע וחלה: מודיע מיד למעסיק, ומעביר אישור מחלה.
- מעסיק שקיבל אישור מחלה: קובע מועד חדש, אחרי שהעובד חוזר.
- במחלה ממושכת: אפשר להציע חלופה, כמו טיעון בכתב או שימוע באמצעות מייצג, אבל רק בהסכמת העובד.
ומה אם העובד לא מגיע לשימוע?
אם יש לו אישור מחלה, אין לקיים את השימוע בלעדיו.
אם העובד אינו חולה ומסרב להגיע בלי סיבה, אחרי שזומן כדין וקיבל הזדמנות הוגנת, המעסיק רשאי ככלל להחליט על סמך המידע שבידיו. כדאי לתעד את הזימון, את מועד המסירה ואת הניסיונות לתאם מועד חלופי.
כשיש ספק ממשי באישור המחלה, למשל כשהעובד יצא לחופשת מחלה מיד עם קבלת הזימון, המעסיק רשאי לבדוק אותו. את הבדיקה צריך לעשות בזהירות ובהגינות, ולא כאמצעי לחץ.
האם ההודעה המוקדמת רצה בזמן ימי מחלה?
אם ההודעה ניתנה לפני שהעובד נעדר בגלל מחלתו, כן. הפיטורים נכנסים לתוקף בתום תקופת ההודעה, גם אם העובד עדיין חולה.
זה החריג הראשון שבסעיף 4א. עד סוף תקופת ההודעה יחסי העבודה נמשכים, ולכן העובד זכאי לדמי מחלה בעד ימי המחלה שבתקופה הזו, לפי הימים שצבר.
המצב שונה כשהמעסיק מפטר עובד אחרי שימי המחלה שלו נגמרו. אז העובד זכאי להודעה מוקדמת מלאה, או לתשלום במקומה. בתי הדין רואים בדמי מחלה ובהודעה מוקדמת שתי זכויות נפרדות, ולכן דמי המחלה ששולמו קודם אינם באים במקום ההודעה.
מה הדין בפיטורים עקב מצב בריאותי?
לפני ההחלטה צריך לבדוק התאמות ותפקיד חלופי.
כשמצב רפואי מגביל את העובד, חל גם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ״ח-1998. החוק אוסר להפלות עובד בשל מוגבלותו, ורואה בהימנעות מהתאמות סבירות סוג של הפליה.
לפני החלטה על פיטורים, כדאי למעסיק:
- לבדוק אם התאמה סבירה בשעות, במשימות או בסביבת העבודה תאפשר לעובד להמשיך.
- לבחון אם יש בארגון תפקיד חלופי שמתאים למגבלה.
- להסתמך על חוות דעת רפואית תעסוקתית, ולא על הערכה של המנהל.
- לקיים שימוע כשהעובד כשיר להשתתף בו, ולתעד את השיקולים.
מה קורה לימי המחלה שנצברו בסיום העבודה?
ככלל, ימי מחלה שלא נוצלו אינם נפדים בכסף כשהעבודה מסתיימת.
בניגוד לימי חופשה, ימי מחלה הם ביטוח מפני אובדן הכנסה בזמן מחלה, ולא זכות לתשלום. לכן בסיום העבודה הם אינם משולמים.
החריג: הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי שקובעים פדיון של ימי מחלה, למשל בפרישה לגמלאות. כדאי לבדוק אם הסדר כזה חל עליכם.
מה המעסיק צריך לבדוק לפני פיטורים?
שלושה דברים, לפני כל צעד.
פיטורים בניגוד לסעיף 4א עלולים להיחשב פיטורים שלא כדין, ולחייב את המעסיק בפיצויים. הבדיקה:
- יתרת ימי המחלה של העובד, בתלוש השכר או במערכת הנוכחות.
- אם העובד נעדר כרגע בגלל מחלה, ואם מסר אישור.
- אם המצב הרפואי עצמו קשור לסיבת הפיטורים.
מה לעשות עכשיו
מה כדאי לעשות עכשיו
העבירו אישור מחלה מיד
עובד שחלה, בעיקר אחרי זימון לשימוע, צריך למסור למעסיק אישור מחלה ולשמור עותק.
בדקו את יתרת ימי המחלה
היתרה מופיעה בתלוש השכר, וממנה נגזר אורך ההגנה מפני פיטורים.
דחו את השימוע, אל תבטלו אותו
מועד חדש אחרי ההחלמה שומר על הליך הוגן ועל זכות הטיעון של העובד.
שאלות שחוזרות
שאלות נפוצות
קיבלתי מכתב פיטורים ביום שחזרתי מימי מחלה. זה חוקי?
החוק אוסר לפטר בזמן ההיעדרות, ולא אחרי החזרה. אבל עיתוי כזה עשוי להעיד שההחלטה התקבלה בזמן המחלה. בית הדין יבחן אם נערך שימוע אמיתי, ואם הפיטורים נעשו בתום לב.
המעסיק דורש שאגיע לעבודה למרות אישור מחלה. מה עושים?
מעסיק אינו רשאי לחייב עובד עם אישור מחלה תקף להגיע לעבודה, או להתנות את ההיעדרות בדבר מלבד האישור. אם יש לו ספק ממשי באישור, הוא יכול לבקש בדיקה, אבל לא לאיים בפיטורים.
האם מותר לפטר עובד שנעדר בגלל מחלת ילד?
סעיף 4א חל על מחלת העובד עצמו. היעדרות בגלל מחלת ילד, בן זוג או הורה מוסדרת בחוקים נפרדים, עם תנאים משלהם. גם כשאין איסור מפורש, פיטורים בגלל היעדרות כזו עלולים להיחשב פיטורים בחוסר תום לב.
כמה ימי מחלה צריך לצבור כדי ליהנות מההגנה?
אין מינימום. ההגנה חלה כל עוד לא נוצלו כל ימי המחלה הצבורים, גם אם נותרו מעט. לכן חשוב לדעת את היתרה המדויקת, שמופיעה בתלוש השכר.
מקורות
- חוק דמי מחלה, תשל״ו-1976, סעיפים 4, 4א
- חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ״ח-1998, סעיף 8