פיצויים לעובד שפוטר: מה מגיע לכם ומה כדאי לבדוק עכשיו

מה חייב לקבל עובד שפוטר?

גמר החשבון אינו מחווה של המעסיק. הוא מורכב מתשלומים שהחוק מחייב, ולצדם מסמכים שהמעסיק חייב למסור.

פיצויי הפיטורים מחושבים, ככלל, לפי השכר האחרון: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, וחלק יחסי לשנה חלקית. כדי לקבל אותם צריך ותק של שנה ברציפות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים).

התשלומים שחייבים להופיע בגמר החשבון:

• פיצויי פיטורים, או שחרור הכספים שהמעסיק הפריש לרכיב הפיצויים בקופה.
• הודעה מוקדמת, או תשלום במקומה: אם המעסיק לא רוצה שתעבדו בתקופת ההודעה, הוא משלם לכם את השכר בעדה (סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001).
• פדיון חופשה: תשלום בעד ימי החופשה שצברתם ולא ניצלתם (סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי״א-1951).
• דמי הבראה: לעובד שהשלים שנת עבודה, כולל חלק יחסי בעד השנה האחרונה, לפי צו ההרחבה בעניין השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה.
• השכר עד היום האחרון, וכל רכיב שעוד לא שולם: שעות נוספות, עמלות או החזר הוצאות.

אילו מסמכים המעסיק חייב למסור?

שלושה מסמכים, ובלעדיהם קשה לממש חלק מהזכויות.

בלי טופס 161 אי אפשר לשחרר את כספי הפיצויים מהקופה ולבדוק את חיוב המס עליהם. לכן כדאי לבקש אותו כבר ביום האחרון.

המסמכים:

• הודעת פיטורים בכתב, עם מועד סיום העבודה.
• אישור על תקופת העבודה: תאריך תחילת העבודה ותאריך סיומה (סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת).
• טופס 161: הודעת המעסיק לרשות המסים על סיום העבודה ועל הכספים שנצברו.

מה הדין אם חל עליכם סעיף 14?

הכספים שהמעסיק הפריש לרכיב הפיצויים באים, ככלל, במקום פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר להסכים מראש שההפרשות לקרן הפנסיה או לקופת הגמל יבואו במקום הפיצויים. כשההסדר חל, הכספים ברכיב הפיצויים שייכים לכם, והמעסיק צריך לשחרר אותם.

שימו לב לשיעור ההפרשה. כשהמעסיק הפריש לרכיב הפיצויים פחות מ-8.33% מהשכר, ההפרשות מכסות רק חלק מהפיצויים. במצב כזה כדאי לבדוק אם המעסיק חייב להשלים את ההפרש. גם הפרשה שלא נעשתה בכל החודשים, או לפי שכר נמוך מהשכר בפועל, עשויה להשאיר פער.

מתי פיטורים נחשבים שלא כדין?

כשהמעסיק פיטר בלי הליך הוגן, מסיבה פסולה, או בתקופה שבה החוק אוסר לפטר.

בתי הדין לעבודה פוסקים במקרים כאלה, בין היתר, פיצוי על נזק שאינו ממוני, כלומר על עוגמת הנפש ועל הפגיעה בהליך. הסכום נקבע לפי נסיבות המקרה: חומרת הפגם, הוותק, הגיל והסיכוי למצוא עבודה חדשה. בפיטורים מפלים, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ״ח-1988, מאפשר לפסוק פיצוי גם בלי שהעובד יוכיח נזק.

מצבים שבהם פיטורים עשויים להיחשב שלא כדין:

• בלי שימוע, או בשימוע שנערך רק למראית עין, אחרי שההחלטה כבר התקבלה.
• בחוסר תום לב: למשל, פיטורים סמוך להשלמת שנת עבודה, כדי לחסוך את הפיצויים.
• מסיבה מפלה: מין, הריון, הורות, גיל, דת, לאום, נטייה מינית או שירות מילואים, בין היתר.
• בתקופה מוגנת, שבה החוק אוסר לפטר בלי היתר.
• כתגובה לכך שהתלוננתם על הפרת זכויות, על הטרדה מינית או על עבירה.

מה המשמעות אם לא נערך שימוע?

היעדר שימוע הוא פגם מהותי, גם אצל מעסיק פרטי, אבל הוא אינו מבטל את הפיטורים באופן אוטומטי.

בתי הדין לעבודה מחילים את חובת השימוע על כל המעסיקים, מכוח חובת תום הלב. מטרת השימוע היא לתת לכם הזדמנות אמיתית להשמיע את עמדתכם לפני שההחלטה מתקבלת.

כשלא נערך שימוע, או שנערך אחרי שההחלטה כבר התקבלה, הסעד הנפוץ במגזר הפרטי הוא פיצוי כספי. החזרה לעבודה נפסקת לעיתים רחוקות, בעיקר בגופים ציבוריים, או כשהפיטורים נעשו בניגוד לאיסור מפורש בחוק.

מתי אסור לפטר בכלל?

בכמה מצבים החוק אוסר לפטר בלי היתר מראש, ובחלקם אוסר לגמרי.

פיטורים בניגוד לאיסורים האלה חושפים את המעסיק לסעדים משמעותיים, ובהם תשלום שכר בעד התקופה המוגנת, ולעיתים ביטול הפיטורים. המצבים העיקריים:

• הריון: עובדת שעבדה 6 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק. מותר לפטר רק בהיתר ממשרד העבודה, וההיתר לא יינתן אם הפיטורים קשורים להריון (סעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי״ד-1954).
• חופשת לידה ו-60 הימים שאחריה: בחופשת הלידה עצמה האיסור מוחלט. ב-60 הימים שאחריה, רק בהיתר, ורק אם העסק הפסיק לפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל, והפיטורים אינם קשורים ללידה.
• טיפולי פוריות: בתנאים שבחוק, בתקופת הטיפולים ובמשך 150 ימים מתום ההיעדרות לטיפולים, רק בהיתר.
• מילואים: בזמן השירות, ובמשך 30 ימים אחריו כשהשירות נמשך יותר מיומיים רצופים, רק בהיתר מוועדת התעסוקה (חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט-1949). מי ששירת 60 ימים לפחות בשנה, מהם 7 ימים רצופים, מוגן לפי צו הרחבה במשך 60 ימים. בימים 31 עד 60, ההיתר ניתן על ידי ועדת פיקוח במשרד העבודה.
• מחלה: בזמן היעדרות בגלל מחלה, כל עוד לא ניצלתם את ימי המחלה שצברתם (סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו-1976).

על מה לא לחתום ביום הפיטורים?

על שום מסמך שמוותר על זכויות, לפני שבדקתם אותו בשקט.

מעסיקים רבים מבקשים לחתום על "כתב ויתור" או "כתב סילוק", שבו העובד מצהיר שקיבל את כל המגיע לו ושאין לו טענות. בתי הדין לעבודה מפרשים מסמכים כאלה בצמצום. ככלל, אי אפשר לוותר על זכויות שקבועות בחוקי המגן, כמו פיצויי פיטורים, שכר מינימום, חופשה והבראה.

עם זאת, חתימה עלולה להקשות בהמשך, בעיקר במחלוקות על אופן החישוב. לכן:

• בקשו פירוט כתוב של כל רכיב בגמר החשבון, ושל אופן החישוב שלו.
• קחו את המסמך הביתה ובדקו אותו. אין חובה לחתום במקום.
• אם התשלום מותנה בחתימה, תעדו זאת. מעסיק אינו רשאי לעכב תשלום שמגיע לכם לפי החוק עד שתחתמו.

תוך כמה זמן חייבים לשלם פיצויים לעובד שפוטר, ועד מתי אפשר לתבוע?

פיצויי הפיטורים מגיעים ביום סיום העבודה. תביעה אפשר להגיש, ככלל, בתוך שבע שנים, אבל לחלק מהזכויות יש מועדים קצרים בהרבה.

פיצויים שלא שולמו בתוך 15 ימים מהמועד שבו היה צריך לשלם אותם נחשבים מולנים, והמעסיק עלול לחוב בפיצויי הלנה (סעיף 20 לחוק פיצויי פיטורים).

המועדים נספרים מתאריכים שונים, ולכן כדאי לבדוק את המקרה מוקדם ולא לחכות לסוף התקופה. המועדים העיקריים:

• פיצויי פיטורים, שכר והודעה מוקדמת: 7 שנים (חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958).
• פדיון חופשה: 3 שנים (סעיף 31 לחוק חופשה שנתית).
• דמי הבראה: אחרי סיום העבודה, ככלל רק בעד השנתיים האחרונות.
• פיצויי הלנת שכר והלנת פיצויים: ככלל שנה, ובשכר ששולם באיחור, אף פחות (סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג-1963, סעיפים 1, 14, 20
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001, סעיפים 6, 8
• חוק חופשה שנתית, תשי״א-1951, סעיפים 13, 31
• חוק הגנת השכר, תשי״ח-1958, סעיף 17
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ״ח-1988
• חוק עבודת נשים, תשי״ד-1954, סעיף 9
• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט-1949
• חוק דמי מחלה, תשל״ו-1976, סעיף 4א
• חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958
• צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש