דלג לתוכן הראשי
זהבי-פריטי ושות׳

מאמר - דיני עבודה

מכתב פיטורין: מה חייב להופיע בו ומה בודקים כשמקבלים אותו

מאת עו"ד ענת זהבי · עודכן לאחרונה ב-

הודעת פיטורים צריכה להינתן בכתב, ולציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים, לפי סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001. לפני ההחלטה על הפיטורים יש לקיים שימוע כדין. בתקופות מוגנות, כמו תקופת לידה והורות, אסור לתת הודעת פיטורים למועד שחל בהן (סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, תשי״ד-1954).

האם חובה למסור מכתב פיטורין בכתב, ולפי איזה חוק?

כן. סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001 קובע שההודעה המוקדמת לפיטורים תינתן בכתב. עם זאת, הפיטורים עצמם יכולים להיות גם בעל פה או בהתנהגות, ובלבד שההודעה ברורה וחד משמעית.

בית הדין הארצי לעבודה קבע שהודעת פיטורים "יכולה להינתן בין בכתב, בין בעל פה ובין בהתנהגות", ובלבד שהיא ברורה, חד משמעית ומפורשת (ע״ע 41354-02-16 מלכה נ׳ טרייל סוכנויות בע״מ).

מעסיק שלא נתן הודעה מוקדמת כדין חייב לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה (סעיף 7(א) לחוק).

מכתב הפיטורים מקל על שני הצדדים: העובד יכול להוכיח בעזרתו שהעבודה הסתיימה ביוזמת המעסיק, והמעסיק יכול להוכיח שנתן הודעה מוקדמת ומתי.

מה חייב להופיע במכתב פיטורין לעובד?

החוק מחייב לציין שני תאריכים: יום הוצאת ההודעה ויום הכניסה לתוקף של הפיטורים (סעיף 2(ג)). כדאי לכלול גם פרטים נוספים, שמונעים מחלוקות בהמשך.

ציון ברור של התאריכים מונע מחלוקות בבית הדין לעבודה.

מכתב פיטורין לעובד כולל את הרכיבים הבאים:

  • חובה לפי החוק: תאריך הוצאת ההודעה.
  • חובה לפי החוק: יום הכניסה לתוקף של הפיטורים, שהוא היום האחרון של יחסי העבודה.
  • כדאי לכלול: אורך תקופת ההודעה המוקדמת, והאם המעסיק מוותר על עבודת העובד בתקופה הזו ומשלם לו במקומה (סעיף 6).
  • כדאי לכלול: התייחסות לשימוע שנערך ולמועד שבו נערך.
  • כדאי לכלול: פרטי המעסיק והעובד וחתימת המעסיק.

האם חובה לפרט במכתב הפיטורים את סיבת הפיטורים?

חוק הודעה מוקדמת אינו מחייב לציין במכתב את נימוקי הפיטורים. עם זאת, כדאי לציין בקצרה את הסיבה שנדונה בשימוע.

מבחינת לשון החוק, סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001 אינו כולל חובה לציין את נימוקי הפיטורים במכתב עצמו, אלא מתמקד במועד הוצאת ההודעה ובמועד כניסתה לתוקף.

יחד עם זאת, כשהמכתב נמסר אחרי שימוע, כדאי שישקף שההחלטה התקבלה אחרי שהמעסיק שקל את הטענות שהעלה העובד בשימוע.

ציון תמציתי של עילת הפיטורים מראה שההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים ואחרי שימוע כהלכתו.

מה ההבדל בין זימון לשימוע לבין מכתב פיטורין מהמעסיק?

זימון לשימוע הוא הודעה מקדימה המפרטת את הטענות נגד העובד ומזמינה אותו להשמיע את עמדתו לפני שמתקבלת החלטה. מכתב פיטורים הוא המסמך הסופי, שנמסר רק אחרי השימוע ושקילת הטענות.

ההבחנה הזו חשובה לתקינות ההליך. מכתב זימון לשימוע נמסר בתחילת ההליך, כשהמעסיק רק שוקל את אפשרות הפיטורים, ומעניק לעובד זמן סביר להיערך.

מכתב פיטורין מהמעסיק, לעומת זאת, הוא מסמך אופרטיבי המסיים את יחסי העבודה. מכתב פיטורים שנוסח עוד לפני שנערך השימוע עלול להעיד שהשימוע נעשה למראית עין בלבד.

לכל מסמך תפקיד משלו בלוח הזמנים של סיום ההעסקה, ואין להוציא הודעת פיטורים לפני שהתקבלה החלטה אחרי השימוע.

אילו מסמכים נמסרים בסיום ההעסקה ומה תפקידם מול הביטוח הלאומי וקופת הפיצויים?

בסיום העבודה המעסיק חייב לתת לעובד אישור בכתב על תחילת העבודה ועל סיומה (סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת), ולדווח לרשות המסים על הפרישה בטופס 161. המסמכים האלה משמשים לתביעת דמי אבטלה ולשחרור כספי הפיצויים מהקופה.

בסיום יחסי העבודה המעסיק מנפיק לעובד מסמכים ששומרים על רציפות זכויותיו הסוציאליות.

המסמכים האלה משמשים אסמכתא מול מוסדות המדינה וקופות הגמל והפנסיה:

  • אישור בכתב על תחילת יחסי העבודה ועל סיומם (סעיף 8(א) לחוק הודעה מוקדמת). מעסיק שלא נתן את האישור עד 14 ימים מיום העבודה האחרון, או עד 7 ימים מיום שהעובד דרש אותו בכתב, לפי המוקדם, עובר עבירה שדינה קנס (סעיף 8(ב)).
  • טופס 161 (הודעה על פרישה מעבודה): המעסיק מדווח בו לרשות המסים על סיום העבודה ועל הכספים שמשולמים לעובד. הטופס משמש לשחרור הכספים מהקופה ולחישוב המס עליהם.
  • אישור המעסיק על תקופת ההעסקה והשכר (טופס 1514 של המוסד לביטוח לאומי), שמשמש לתביעת דמי אבטלה.
  • מכתב שחרור רשמי המופנה לקופת הגמל או לקרן הפנסיה, המורה על שחרור קופות הפיצויים והתגמולים לבעלות העובד.

מה עובד צריך לבדוק במכתב הפיטורים ועל מה לא כדאי לחתום?

עובד שמקבל מכתב פיטורים צריך לוודא שתאריך המסירה ותאריך הפיטורים מדויקים, ושתקופת ההודעה המוקדמת מחושבת כחוק. כדאי לא לחתום על כתב ויתור או על אישור גמר חשבון במעמד מסירת המכתב.

בעת קבלת המכתב, כדאי לעובד לבדוק היטב את הפרטים. יש לוודא שתאריך הוצאת המכתב תואם את היום שבו נמסר לידיו בפועל.

בנוסף, יש לבדוק שמועד סיום העבודה המצוין משקף את תקופת ההודעה המוקדמת המלאה המגיעה לעובד לפי הוותק שצבר.

כמו כן, יש להבחין בין חתימה על אישור קבלה לבין חתימה על כתב ויתור. מותר לחתום בציון המילים "קיבלתי לידי בתאריך X". עם זאת, אין לחתום במעמד המסירה על הצהרות כמו "אין לי טענות או תביעות" לפני שנבדקו כל הזכויות.

מה המשמעות המשפטית של מכתב פיטורים ללא שימוע?

פיטורים בלי שימוע פוגעים בזכות הטיעון של העובד, ובדרך כלל נחשבים לפיטורים שלא כדין. בית הדין קובע את הסעד לפי נסיבות המקרה, ולרוב מדובר בפיצוי כספי.

חובת השימוע חלה גם על מעסיק פרטי. בית הדין הארצי לעבודה קבע ש"זכות השימוע קיימת הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי ונגזרת מחובת תום הלב החלה על המעסיק" (ע״ע 300353/98 הרמן נ׳ סונול).

זכות הטיעון היא זכותו של העובד "לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו... ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו" (ע״ע 1027/01 גוטרמן נ׳ המכללה האקדמית עמק יזרעאל).

עובד שפוטר בלי שימוע יכול לתבוע בבית הדין לעבודה. גובה הפיצוי נקבע לפי נסיבות המקרה.

מה קורה כאשר המעסיק מוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה או כשהעובד במחלה?

מעסיק רשאי להודיע שהוא מוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה, כולה או חלקה, ובלבד שישלם לו את שכרו הרגיל בעד התקופה הזו (סעיף 6(א) לחוק הודעה מוקדמת). כשהעובד נעדר בגלל מחלה, חלות על פיטוריו הגבלות לפי סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו-1976.

סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001 מתיר למעסיק להודיע במכתב הפיטורים שהוא מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת. במקרה כזה המעסיק חייב לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו (חלף הודעה מוקדמת).

סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה אוסר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלתו, כל עוד עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי, עד 90 ימים לכל היותר. האיסור אינו חל כשההודעה ניתנה לפני שהעובד נעדר בגלל מחלתו, וגם כשהעסק נסגר באופן קבוע או כשהמעסיק בפשיטת רגל או בפירוק. מה קורה כשהעובד חלה בתקופת ההודעה מוסבר במאמר על פיטורים בזמן מחלה.

בתקופת לידה והורות אסור לפטר, ואסור לתת הודעת פיטורים למועד שחל בה (סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, תשי״ד-1954). ב-60 הימים שאחרי התקופה מותר לפטר רק בהיתר ובתנאים מצומצמים. גם פיטורי עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק שישה חודשים לפחות מותרים רק בהיתר. התקופות האלה אינן נספרות בימי ההודעה המוקדמת (סעיף 9(א) ו-9(ג)(1א), (3)).

מה לעשות עכשיו

מה כדאי לעשות עכשיו

1

בדיקת תאריכים ותקופת הודעה מוקדמת

יש לוודא שתאריך מסירת המכתב ותאריך כניסת הפיטורים לתוקף מצוינים במפורש, ושתקופת ההודעה המוקדמת חושבה כחוק.

2

איסוף ומעקב אחר מסמכי סיום העסקה

כדאי לבקש מהמעסיק אישור בכתב על תקופת העבודה לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת, לצד טופס 161 ואישור לביטוח הלאומי.

3

הימנעות מחתימה על כתב ויתור במעמד המסירה

אין לחתום על הצהרת ויתור על תביעות או על גמר חשבון בעת קבלת המכתב, אלא רק אחרי בדיקה משפטית של כל הזכויות.

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

האם מכתב פיטורין שנשלח בדואר אלקטרוני או בווטסאפ נחשב תקף?

החוק מחייב הודעה בכתב, אבל אינו קובע באיזה אמצעי היא נמסרת, ואין בעניין הלכה ברורה. מי שמוסר הודעה בדואר אלקטרוני או בווטסאפ צריך לוודא שאפשר להוכיח שהיא הגיעה לעובד ומתי.

תוך כמה זמן מהשימוע המעסיק צריך למסור מכתב פיטורין?

החוק אינו קובע פרק זמן קצוב. על לוח הזמנים שאחרי השימוע, ראו את המאמר "כמה זמן אחרי שימוע אפשר לפטר".

מה עושים אם המעסיק מסרב לתת מכתב פיטורין?

סירוב לתת הודעת פיטורים בכתב מנוגד לסעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת. כדאי לפנות למעסיק בדרישה בכתב, ולבקש באותה הזדמנות גם את האישור על תקופת העבודה לפי סעיף 8. את האישור הזה המעסיק חייב לתת לכל המאוחר 7 ימים מיום הדרישה.

האם מותר למעסיק לחזור בו ממכתב פיטורין לאחר שנמסר?

ככלל, לא. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהמעסיק אינו יכול לבטל את הפיטורים באופן חד צדדי, בלי הסכמת העובד. החריג: כשהדברים נאמרו בכעס, ברגע של סערת רוח, והמעסיק הבהיר תוך זמן סביר שלא התכוון לפטר.

האם מעסיק חייב לפרט במכתב את סכומי פיצויי הפיטורים?

מכתב הפיטורים עצמו אינו חייב לכלול פירוט כספי של הפיצויים. הפירוט הכספי וחישוב המענקים נעשים בטופס 161 ובטופסי גמר החשבון שנמסרים לעובד בסיום ההעסקה.

מקורות

  • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס״א-2001: סעיפים 2(ג), 6, 7(א), 8
  • חוק דמי מחלה, תשל״ו-1976: סעיף 4א
  • חוק עבודת נשים, תשי״ד-1954: סעיף 9
  • ע״ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן נ׳ המכללה האקדמית עמק יזרעאל (7.1.2003)
  • ע״ע (ארצי) 300353/98 הרמן נ׳ סונול (29.12.2002)
  • ע״ע (ארצי) 41354-02-16 מלכה נ׳ טרייל סוכנויות בע״מ (9.1.2019)

הדין נבדק נכון ליום 20.10.2026.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלי בחינה פרטנית של נסיבות המקרה. אין באמור משום התחייבות לתוצאה כלשהי.